מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק ל · פסקה ה
ה"ג אלה תולדות נח נח אתמהא. דמשמע נח הוא עצמו תולדות נח ומשני נח האחרון פירושו לשון מנוחה וכדמפרש ואזיל:
נייחא לאבות. כדלעיל פ' כ"ה שהמים היו עולים פעמים בכל יום ומציפין אותם בתוך הקבר וכשנולד נח מצאו מנוח וכן פירש רש"י ז"ל:
נייחא לבנים. שנחו מטורח המחרישה כדלעיל פ' כ"ה:
לעליונים. שקטרגו מה אנוש כי תזכרנו ובצדקת נח נתנחמו או ע"ש שעשה נחת רוח ליוצרו: