מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק כב · פסקה ז
ארעא דאת קאים כו'. האדמה שאתה עומד עליה שלי היא וזה אמר פרח וברח לך כי המקום אשר אתה עומד עליה שלי היא. [ובערוך גרס חלוש והיא היא ועי' מזה בש"ר פל"א]:
שניהם נטלו כו'. שניהם חלקו הכל בשוה:
בהיותם. פירושו בהיותם מדברים ומדיינים על השדה זה בהמ"ק:
חוה הראשונה כו'. המדרש הזה סבור שחוה הראשונה מיום שאכל אדם מן העץ נלקחה ממנו ולא חזרה עוד והקב"ה ברא לו חוה אחרת:
תאומה יתירה. עי' לעיל ריש פרשה זו: