מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק יט · פסקה ו
לעירוני. אדם הדר בעיר ולא בכרך:
זגג. אומן עושה כלי זכוכית:
דייטרוטין. [פי' הערוך] כלי זכוכית חשוב:
א"ל הזגג יודע אני שאין יכול ליהנות ממך לשלם לי הכלים שאין בידך כלום אלא בא כו':
כך הראה כו'. וזהו פקחות עינים:
נתערטלו כו'. דאל"כ גם הסומא יודע שהוא ערום. [כפי' רש"י בפי' החומש]:
הביאה תאנה. יללה ובכי שמאותו עץ שאכל לקח [עלים] לחגורה:
קלקלת כו'. קלקלת מעשיך קח חוט ותפור שקודם זה לא היו צריכים לזה כי ערומים היו בלא בושה:
אסטכיוין כו'. מיני מלבושים הם [ועי' בערוך] וכולם של זכר ופי' רש"י דדייק מדכתיב חגורות לשון רבים:
כשם וכו'. פירש"י כשם שאתה דורש שעשה אדם חגורות הרבה כך אתה יכול לדרוש על חוה שהרי כתיב להם בשוה: