מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק טז · פסקה ה
עילה אותו כו'. הגביה אותו במעלה וכבוד על הכל. ולעיל דרש וישם וכאן דרש ויקח:
ה"ג ולקחום עמים והביאום ועי' מזה בתנחומא בפ' צו שהרבה בראיות:
פיתה אותו. ריצה אותו כדי שיכנס לתוכו כדלעיל:
הניח לו. לשון הנאה וקורת רוח:
הגין עליו וכו'. סיפיה דקרא קדריש ויניחהו בגן עדן בגן דריש להגנה עדן לשון עידון כמשמעו:
להניחו כו'. ע"מ כן הניחו שם כדי שינוח שם ויקבל הנאה ועידון אבל לא עלתה לו ואדם ביקר בל ילין ובילקוט לא גרס [האי] דרבי ברכיה: