מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק ד · פסקה ד
אפרכס. פירש"י כלי מלא נקבים סביביו ולמעלה נקב כשיעור אצבע וממלאין אותו מים וסותמין פי הנקב באצבע בכוון והמים נעצרין ואינם מקלחים וכשמסיר האצבע הנקבים כלם מקלחים [ועי' בערוך ערך דיופי]:
טס של כסף. אינו סותמו בכוון כמו בשר האצבע:
עמדו המים. ורמז לו כשם שמים אלו עומדים ואינם מקלחים דרך הנקבים. כך אין לתמוה על המים העליונים:
ואמר לו הכותי אצבעך כו'. ואינו ראייה על המים העליונים:
[ה"ג מראות גדולות הביא לו מראות גדולות א"ל ראה בבואה כו']:
בבואה. כל פרצוף פנים הנראה במראה:
מלא מים. משמע שעדיין הוא מלא כמו שהיה אז בשעת החלוקה והלא הבריות משתמשין מהן מאז עד עתה. כן פירש"י]:
ומאחר שתכנס. אחר שנכנסת ויצאת משם תשקול עצמך:
הלך ושקל את עצמו ונכנס למרחץ:
לא חסר מעיינך. ומיד שיצאת הזיעה ממך חזרת למשקל הראשון: