מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק ב
פסקה א
עד דהיא פגה כו'. משל הוא על האטד בעוד שהיא עדיין רכה שלא הגדילה כל צרכה הוציאה קוצים כך בתחלת בריית הארץ גילה הכתוב מה יהא בסופה:
פסקה ב
אוני. שטר מכירה [וכ"ה בילקוט ירמיה]:
ובטימי. באוצר כלומר דמי שוין:
מטמיון. מתוך אוצר המלך:
ישב לו אותו. שנגזר עליו שיגע ויתפרנס מעמלו:
[מפלטין. מהיכל המלך]:
טירודין. להיות נע ונד ונטרד:
ליטול את שלה. עונש וגזר דין:
פסקה ג
ללמה. [פי' הערוך] להבל ולתהו. כי תהו המה. ת"י למה. וכן הבל תרגם אונקלוס למה:
[דור אנוש. עובדי כוכבים היו]:
זה יעקב. כמו שדרשו והנה השמש והירח וגו' אמר יעקב מי גילה לזה ששמי שמש. שנא' כי בא השמש מלאכי השרת אומרים אתא שמשא:
ערבו. לעתיד לבא:
יוהכ"פ. יום סליחה וכפרה לישראל:
פסקה ד
ויבהילו. בהו ובהלה אחת היא:
[בגזרותיה. גרסי']:
אף הרשעים. דרך כינוי כלפי מלכות הרשעה הנעלם שאין חקר לגדולתה שמתגברת והולכת יותר מדאי:
ממשמשת. כלו' מקרבת ורוחשת ובאה הגאולה:
רוחה שייפה. [גרס ופי' הערוך] אפי' כשהחום גדול בעולם הרוח נושבת על גבי המים:
שייפה. מלשון נשפת:
מאין הרגלים. בפ' אין דורשין גרס מאין ולאין ופירש"י מאין תבא. והיכן לבך טרוד [וה"ג בירושלמי פ' חלק גבי גיחזי מאין לאין גיחזי]:
הרגלים. כלומר פעמי מחשבותיך:
הלך לו. מעולם שהעמיק מאד להסתכל במעשה מרכבה [וכדאמר בפ' אין דורשין בן זומא הציץ ונפגע]:
בעולם. בע"ה שכבר מת והכי איתא בירושלמי [ובתוס' גרס בהדיא ונסלק]. ומצאתי בפירוש רש"י בעולם כלומר אינו בעולם אלא שמדבר דרך כינוי לכבוד הצדיק: