מתנות כהונה על בראשית רבה· רבי יששכר בער
פרק א · פסקה טו
אפיפורין. [פי' הערוך] שרפרף כסא שמשימין תחת רגלי המלכים בשעה שיושבין על הכסא:
[ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ת"י אפיפירון דרגלוי. ועי' בפי' הר"ש בפט"ז דמס' כלים]:
מסלקין אותו. דוחין דברי ב"ש:
[כבר היתה. כלומר כבר נבראת וה"ג לקמן בויק"ר פ' ל"ו]:
אנא אמרי טעמא. לדברי ר' יוחנן:
ביום עשות וגו'. דייק מדכתיב קודם לזה ויכולו השמים וגו' וסמיך ליה אלה תולדות השמים והארץ ביום עשות ה' וגו'. ופי' ויכולו נשתכלל הוי שהארץ נשתכללה תחלה:
כאלפס וכסוייה. שהאומן עושה אותם בבת אחת [וכ"פ הראב"ד בפ"ב דמס' עדיות]:
ה"ג בירושלמי [ובויק"ר ובמדרש שמואל] אם כדעת שאמר אבא פעמים כו' פירושו הניחא מה שפעמים מקדים זה לזה. להגיד ששניהן שקולין כאחד ושניהם כאחד נבראו:
[אכן בילקוט ישעיה גרס כמו כאן ויש לישבו:
הכי גרסינן בויק"ר פרש' ל"ו כבוד אב לכבוד אם]: