מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק כ · פסקה ג
מהו ויגר. שהיה לו לומר ויירא ובא"א הגיה דכתיב ואשד הנחלים וגו' ויגר מואב:
ה"ג אל תצורם כל מין כו' דלא כתיב אל תתגר בם מלחמה:
שהיו רואין כו'. המואבים:
ואחזו. לשון אחוזת נחלה:
ומשכירין כו'. הישראלים היו משכירין בתים למצרים שנאמר ומגרת ביתה שכינוי הה"א של ביתה שב על מלת אשה הקודם לו והיא ישראלית:
לשון יראה. מורא כד"א גורו לכם מפני חרב:
רק עוג מלך הבשן וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא נשאר מיתר הרפאים וצידונים:
שאין בו עולה. מפני שנאמר אל תצר גבי מואב ועמון כי לא אתן וגו' שסיחון כבר נטלו מהם כמ"ש חז"ל עמון ומואב טהרו בסיחון וכדלעיל פר' חקת:
לכך היו מתיראין. שלא ידעו הם שנטהרו בסיחון:
כקוצים. שפל וחלש: