מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק יט · פסקה כג
ה"ג ידעו שדברי במשה. פי' ידעו והבינו שבשביל כך באה להן הרעה הזאת:
ה"ג ויסר מעלינו וגו' נחש יחיד היה ויתפלל להודיעך ובתנחומא לא גרס נחש יחיד היה (ובתנחומא שלפנינו ג' ר' אומר נחש יחידי היה):
שאין המוחל כו'. בתנחומא גרס מכאן שלא יהיה המוחל אכזרי:
ויתפלל אברהם וגו'. במשנה סוף פרק החובל למדו מפסוק זה שהמוחל לא יהיה אכזרי אלא ימחול לו מיד שמבקשין ממנו מחילה:
ה"ג ויאמרו חטאנו שנאמר ויאמר וגו':
לא נשוך נחש בלבד גרסינן פי' לא בנשוך מן הנחש בלבד נתרפא וה"ג בילקוט ובירושלמי פרק ראוהו בית דין יליף ליה מדלא כתיב הנשוף:
זרקו לאויר כו'. ל' נס דרש כמשמעו: