מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק יח · פסקה י
שמתו וירדו לשאול תחתית. זה גיהנם:
שאולה. זה פי הארץ ודייק מדכתיב שתי פעמים לא נעלה ובשעת הדין כתוב ג"כ וירדו וגו' ואח"כ ויאבדו וגו':
בילקוט גרס לשפתים וירדו לשאול שנאמר וירדו הם וגו':
ומשיבו. תשובה על דבריו בהן ולאו ואלו לא באו כלל:
אל מנחתם כו'. שהיה לו לומר אל עבודתם שהרי הקטרת אינה מנחה:
שהקריבו. כלומר שישראל מקריבים ערב ובוקר וכן משמע בפירש"י בחומש:
מלבד כו'. כלומר מנחת התמיד שעליו נאמר מלבד וגו' ואותה מנחה היתה קריבה משל ישראל:
דרכי. כלומר מנהגי מצד הדין:
[ה"ג עליהם לקרבן ומבקש רחמים]:
וכן למשוח כו'. בשעה שהי' הולך למשוח את דוד למלך:
[ה"ג משלי היה:
ולא נטלתי גרסינן:
ה"ג בגאותן אמר להם אתה וכל עדתך וגו' הלך קרח כו':
שמשה נטל גרסינן]:
ה"ג והיה הולך ומפתה כל שבט ושבט כראוי לו. פירוש לפי מה שהיה גדולת משה ואהרן נוגע ומזיק להם:
כלם מדברים עמו. י"ל דברו דברי מחלוקת על משה ובילקוט גרס כל העדה שנכנסו ובאו עמו מיד כו':