מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק יב · פסקה א
והרכין. והטה אזנו:
או הוא מתרצה. ויהיה פי' הה"א של האל ה"א השאלה העודנו נוהג עמהם במדת אל החזקה או במדת ה' מדת הרחמים וגם הה"א מוסב על ה' ומושכת את עצמה ואחרת עמו כאלו כתוב האל היי':
שהעביר זעמו. ופניו פירוש כעס כד"א ונתתי את פני:
כמין סילון. כמו אמת המים ההולך בלחש ובנחת עי' ערוך ערך סלן ולקמן סוף פרשה י"ד גרס סילון של אש ועיין בסוף הספר:
[הכי גרסינן כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו]: