מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק י · פסקה ח
[שמלכה עוסק בתורה גרסינן]:
זלין. זוללין:
הלופר. לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא שומר העיר בלילה ואולי צריך להיות השומר:
[ונאבדו כולם גרסינן]:
מלא יין ביין. ממסך קא דריש שני נסוכים דאל"כ לחקור מסך מיבעי ליה. ועיין מעשים כאלו בויקרא רבה פרשה י"ב:
ה"ג בכימה ועקרב כל שעה כו'. כימה שם מזל ברקיע כדאמרינן עש כסיל וכימה:
בעוקצו. בזנבו:
[ריח וטעם בדבריו של אדם גרסינן]:
טוחות. סתומות מלשון כי טח עיניהם וכן פירש הרלב"ג בספר איוב והרד"ק בשרשים:
נשתעממו. לשון שגעון ושעמום:
עגום. לשון גמוס כלומר נכרת:
טומאתה לא תקרב גרסי'. ועיין כל זה במסכת אדר"ן בפ' קמא:
[יכול יחבקנה גרסינן]:
לא תקרב. משמע שום קריבת דעת:
והדוה בנדתה גרסינן:
מפני טענת כו'. שאין הכל בקיאין בקרוביו:
[כאן נאמר אצל שאר בשר לא תקרבו גרסינן. וכן בסמוך]:
לדבר המביא כו'. דייק מדכתיב לשון קריבה ולא אמר לשון שכיבה או לשון גילוי לא יגלה לא ישכב:
יביאך. החטא הקל:
[ה"ג ונאמר ארור כנען:
ה"ג אבי כנען מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך וכו']:
וכן הוא אומר. חוזר על מה שאמר למעלה שיעשה אדם סייג למעשיו משלשתן הרי זה נזיר גרסינן:
רבי אלעזר הקפר כו'. כל זה בספרי פרשה זו:
ונסכו יין. אע"פ דלא כתיב יין בסוף פרשה תצוה כתיב ביה:
חי אתה מנסך. שכר פירושו יין המשכר וכן פירש הרד"ק בספר שרשים:
מסחורתו. שלא יעשה סחורה ביין ולא יתרפא בו וכל דינים אלו עיין בספרי ובירושלמי בפרק שני דמסכת ערלה בפרק שלשה מינים:
[שאר איסורין גרסינן:
הכי גרסינן לא יאכל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה כו' עד בפני עצמו וזה בפני עצמו ה"ג ואין איסורו איסור הנאה]: