מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק טז · פסקה כד
ופרעתם ל' כי פרוע הוא פירוש מגולה ומקולקל:
זונים וכו'. חגורות קשר להם:
פורפירא. לבוש מלכות:
עדים מהר חורב. העדי שקבלו בהר חורב וזהו החירות כמו שדרש לקמן:
משכל. מכלה כמד"א שכלה חרב:
[ובטל גזרתי גרסינן:
ומי גרם להם כך גרסי']:
והוא נעשה להם בשר. נשתנה לבשר גופם:
שהיה קל כו'. קלקל כתיב דרש ביה קל קל:
[הכעיסו בו גרסינן:
ה"ג ואצל ישראל אמרו מה הארץ וגו' וכו'].
שנכנסו וכו'. כלומר כך אמרו המרגלים והספר מדבר דרך כינוי כדרך לשון קודש בכל מקום: