מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק טו · פסקה כד
ופרנסתו. חתיכה שאוכל ממנה ואולי צ"ל ופרוסתו:
לאחר זמן גבה מהן גרסי':
והן נשרפים. הזקנים:
בקוצים שבמחנה. זהו אליבא דרשב"א אבל לרבי שמעון בר מנסיא דרש ליה לשון קצינים:
ויוסף עוד וגו'. וכל אלו מנה זקנים ועיין לעיל פרשה ד':
אם נאמר בשר חיה גרסי'. פירוש ששאלתם היה בשר חיה שלא היתה נמצא בידם והלא נהפך טעם המן לכל טעם שבקשו:
[ה"ג לא נתאוו בשר אלא שאר בשר]:
למשפחותיו. דרשו חז"ל במסכת יומא בפרק יום הכפורים על עסקי משפחותיו:
[ה"ג הזקנים זקנים אחרים: