מתנות כהונה על במדבר רבה· רבי יששכר בער
פרק ג · פסקה א
עד לעולם הבא. דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכן מסיים בשוחר טוב שנא' והיה עקב וגו':
ניקלווסין. פי' הערוך מין פרי.
סולין. קוצים מלשון סילון ממאיר:
נובלות. פירות כמושין מלשון נבל תבול:
שולטין בו. עוקצים אותו:
להילול. להלל בו בחג הסוכות:
ה"ג בב"ר פרשה מ"א ובויקרא רבה פרשה כ"ב סיבים לחבלים. ופי' סיב הגדל סביב האילן העור העליון עושין ממנו חבלים:
שפעת קורות. פירש הערוך קורות גדולות:
לקרות. לעשות מהם תקרה לבית:
[ה"ג בעלי משנה מהם בעלי אגדה כו' עד צדקות וכל הענין]:
תאוה. שמתאוה התמרה להיות מורכב מארז אחר וכדמפרש לקמן ועיין בערוך ערך נסן:
[ה"ג מעשה בתמרה א' שהיתה עומדת] בחמתן. וחמתן שם מקום:
דקלי. אומן בקי בהרכבת דקלים:
תמרה היא כו'. לעיל פרשת לך לך גרסינן תמרה זו רואה ושם בפירש"י הביא גי' זו בשם שוחר טוב ובשוחר טוב שלפנינו גרס תמרה זו:
צפויין. שממתינים וצופים ומביטין:
[עושה פחות משלשה גרסינן]:
אנבונין. פירות כד"א ואנביה שגיא:
אעלה בתמר. ודרשוהו חז"ל על חנניה מישאל ועזריה כמו שפירש"י שם:
ה"ג חריות לסוכה. כלומר לסכך בו וכן אמר לעיל חריות לסיכוך:
סוריהון. הקוצים שבהם כד"א כקול הסירים. ור"ל הגרועים עמי הארץ ובשוחר טוב גרסינן בורים שבהם שנאמר כפלח הרמון רקתך:
[ה"ג אין עושין ממנה כלים כך הצדיקים ת"ל כארז]:
חילופין. דוגמתן ותמורתן וכן הוא לקמן בקהל' ובירושלמי:
שתולים. ר"ל קטנים ונערים כנטיעה זו:
[ה"ג הם בבית ה' אלו התינוקות: