מתנות כהונה על אסתר רבה· רבי יששכר בער
פרשה ה · פסקה א
כי יתן בכוס עינו כו'. כל הפרשה נתבאר בויקרא רבה פרשה י"ב:
לשון נקי. ורמז לזונה ועי' בבמדבר רבה פרשה י':
אינו פורש ממנה. וזהו יתהלך במישרים שהכל נעשה לו כמישור בלא עיכוב דבר:
מטמא את הטהור וכו'. דכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה בין הטהור וגו' ועי"ל בפרשת שמיני:
ומה דא קידרא גרסי':
אדומה. וזהו יתאדם:
הכי גרסינן אשקוניה ושקלוניה:
שנאון. בפרשת שמיני לא גרסינן ליה וכן בילקוט משלי:
ההוא. באותה מערה שהוא היה נתון בתוכה:
ה"ג אמרו אף הכא:
דדמכא. נראה דצ"ל דרמיא ובפרשת שמיני גרס דמטרפא:
הכי גרסינן בל ידעתי טלמון ליה ולא ידע שתי שכרא חמשא קוסטין:
משינתיה ואנשי ליה גרסי':
הכי גרסינן נוקבא בתרעא א"ל הב לי מינה:
וקרי עליה גרסי':
למאן שמשין גרסי'. מררות לעולם גרסי':
הכי גרסינן בילקוט בין לוט לבנותיו לממזרות:
פתח הבית. בפרשת שמיני גרס חביות ונראה דצ"ל חנויות:
ה"ג לשבט יהודה ובנימין לגלות. ה"ג מבלי דעת. ד"א וכצפעוני יפריש מה הצפעון הזה מפריש בין מיתה לחיים כו' כך הפריש כו':
שמתוך כך אמר. הכתוב אמר בה כו':