מתנות כהונה על אסתר רבה· רבי יששכר בער
פרשה ב · פסקה יג
והשתיה כדת:
כדת כל מקום. כמנהג כל מקום ומקום וכדמכרש ואזיל:
אית אתרא כו'. יש מקום שרוצה לאכול ואחר כך לשתות ויש כו':
דלא שאתן כו'. אינם שותים יין המונח ומשתמר בזיקים במדות והביא להם יין המונח ומשתמר בקוליה מין כלי מלשון קולתה בדברי רז"ל והם כדים של חרס:
באנפקא. פי' הערוך יין חי שאינו מזוג:
ביין נסך. ליהודים:
הכי גרסינן א"ר בנימין בר לוי אין אונס בפקתא לפום דתמן שאתן בגסא לפיכך אין אונס בפקתא. ופירושו שהיה להם כלי גדול ושמו פקתא והיו משקין אותו לכל אחד מן המסובין בעל כרחו אבל בסעודה זאת לא היו אונסין בכלי זה כ"מ בספר ישן בהדיא:
בא וראה שלותו כו'. לשון יסד קדריש: