משפטי שמואל (רבינוביץ) חלק א· רבי שמואל יעקב רבינוביץ
הקדמה
ברוך אלהינו שבראנו לכבודו ונתן לנו תורת אמת תורה תמימה אשר מצד פשטותה היא גלויה ומובנת לכל אשר גם אנשים פשוטים וגם תינוקות של בית רבן יודעים ומבינים אותה ומוצאים בה טעם ומצד השני היא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וים אמר אין בי ותהום אמר אין עמדי והיא נעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה ולא ידע אנוש ערכה. ונפש עמל בתורה התורה עומלת לו במקומה ומגלית לו מסתורין שלה עד שיש לכל מי שעוסק בתורה איזה חלק קטן או גדול לחדש חידושים ולגלות מסתרי' כדכתיב (משלי ט"ז) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו ודרשו על זה חז"ל (סנהדרין ד' צ"ט) מ"ל הוא עמל במקום זה ותורה עומלת לו במקום אחר עכ"ל הגמ' ופירש"י תורה עומלת לו שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסדרי' וכל כך למה מפני שאכף שכפף פיהו על דברי תורה עכ"ל רש"י.
והנני נותן שבח והודאה לה' נורא עלילה, ולו דומיה תהלה, אשר לו החכמה והגדולה, ברום שמים ובארץ הודו, ואין עוד מלבדו, אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמדי, ושם חלקי מיושבי בית המדרש מנעורי ומעודי, וחסדו הגדול הוא בעזרתי, ויגעתי להבין דברי רבותי, פעם עם תלמידי, פעם ביחידי, עוד זאת הגדיל חסדו עלי להעיר רוחי ולבבי לרשום בכתב וספר את אשר ילדו עשתונותי תמיד ותדיר הן ביגיעתי לבדי הן עם תלמידי
והנה כאשר הסכימה דעתי לגשת אל המלאכה חבר מחברת לקטתי מהחד"ת שיש בע"ה אצל, בכתובים איזה ענינים וסדרתי אותם לשמעתות וקראתי שם הספר ״משפטי שמואל״ על שמין שמואל ואקוה לה' שהעוסקים בתורה ימצאו רוב נחת ועונג בספר זה, והרבה סוגיות חמורות שבש"ס נתבארו בע"ה בטוב טעם ודעת, וגם יש בהם הרכה חידושים להלכה בס"ד.
והנה שמעתי מפי אנשים שאומרים מה לנו לספרים החדשים די והותר לט הספרים שיש לנו מכבר ואיזה תועלת יש לנו ולכל העולם מספרים החדשים אשר יפיעו בכל יום? ואף אם ניח כי להמחבר בעצמו יש לו תועלת מחיבוריו כדאיתא ביבמות ד' צ"ו וצ"ז על הפסוק אגורה באהלך עולמים שת"ח כיון שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר, או אולי יש לו להמחבר תועלת מחיבוריו גם בעניני ממון או שאר תועליות אבל סוף סוף איזה תועלת מגיע לנו ולהעולם מהחיבורים החדשים שיוצאים לאור תמיד ותדיר בכל יום, הלא רבת שבעה לה נפשנו בספרים ישנים אשר נמצאו בעולם ומה יחט ומה יוסיפו לנו המחברים החדשים שעושים ספרים הרבה אין קץ כן שמעתי שהעולם שואלים
אך באמת אין זו שאלה כלל ותועלת גדולה יש להעולם מהחיבורים החדשים והישנים הן בעניני הפוסקים הנוגע לפסק ההלכה הן במפרשים הנוגע לפרש את הגמ' והתוס', כי בעת אשר יבוא לפני הרב שאלה חדשה אשר לא הוזכרה בשו"ע ויצטרך לחפש אחריה בספרים שונים אזי ישמח הרב הנשאל כמוצא שלל רב אם ימצא שאלה זו או כיוצא בזו נשאל כבר ונפתר כך או כך ויאירו עיניו, ואף אם הרב הנשאל לא ירצה לסמוך על דברי השו"ת האלה בכל זאת יש לו כר נרחב להתעסק בזה כרוחב בינתו להסכים או שלא להסכים עמו ברוכב על גבי ענק. וכן הספרים שנתחברו לפרש את הגמ' יש מהם תועלת גדולה לכל מי שלומד גפ"ת בעיון בעצמו או שלומד גפ"ת עם תלמידים בחורים או אברכים או בע"ב מופלגי תורה אזי נחשב לו כמציאה גדולה אם יש לו מפרשים על המסכת שהוא עוסק בה שיפתרו לו את הדברים הקשים לו.
וכשם שהספרים שנתחברו מעת חתימת התלמוד עד ימי השו"ע בודאי לא יאמר שום אדם ח"ו שאין בהם תועלת כי בודאי יש בהם תועלת גדולה ונפלאה מאוד לאין חקר והם האירו פני תבל בספריהם הק' והעשירו את עוסקי התורה עושר גדול, ואלמלא כ הספרים האלה היה עולם התורה שמם ח"ו וכל מי שרצה להורות דין והלכה היה מוכרח להוציא הפסק מתוך הגמ' אשר זהו בלתי אפשר בשום אופן בזמנינו מחמת קוצר המשיג ועומק המושג כידוע לכל הוגי תורה, כך הם הספרים שנתחברו מימי השו"ע עד היום יש בהם תועלת גדולה ונפלאה מאוד ושום אדם בעולם לא יכול לומר עליהם ח"ו שאין בהם תועלת כי גם הם האירו עיני הגולה כי כל מחבר בספרו מגלה חלק ממסתרי התורה ויוציא לאור תעלומה.
והראב"ד בסוף סדר הקבלה כתב ח"ל ועוד סימן וכו' יהיה בידך שהמינים לעולם לא עשו שום טובה לישראל ולא ספר שיש בו חיזוק תורה או דבר חכמה ואפילו שירה אחת ונחמה אחת כי כולם כלבים אלמים לא יוכלו לנבוח וכאשר נמצא בהם אחד שחיבר ספר חירף וגידף והטיח דברים כלפי מעלה כאשר עשה זקן אשמאי אבראלפראג שתחלת ספרו פירש אוזלת וכו' בכל סדר בראשית דבר בו על ה' יתברך תועבות גדולות מעידות על סכלותו וחסרון דעתו, ובסדר אלה מסעי בדא מלבו דיני ממונות, ודיני נחלות בלא שום קבלה ולא שום ראיה וכו' ואני כתבתי תשובת ספרו והראיתי לתלמידים סכלותו, ואילו ברבנים אתה מוצא שלשלת הקדושה וחוצה לה אלפי אלפים כי לא הזכרנו אלא בעלי ישיבות בלבד ועוד מבחרי ספרים כגון וכו' ורבים אחרים וחכמים שכתבו לנו ספרים וכו' עכ"ל.
היוצא מזה כי ע"י ריבוי הספרים שנתרבו ונתחברו מאת חכמי התורה נג מזה הוא אות ומופת שהחורה הכתובה והתורה המסורה הם מאת ה' מן השמים כי תורה אלקית שנתנה ה' אשר אין חקר לתבונתו רק היא לבדה תוכל להכיל בקרבה ספרים רבים ונכבדים כאלה ולא תורה אנושית כי כמה אלפי אלפים ורבבות חיבורים נתחכרו לבאר את התורה וכל אחד ואחד מחדש חידושים בתורה ומגלה מסתורין שלה, כל אחד ואחד לפי ערך שכלו ותבונתו ובכל זאת עדיין לא באו עד חכונתה ולא הגיעו למרום קצה ועדיין התורה היא נעלמה מעיני כל חי ושום אנוש לא ידע ערכה, וזהו אות ומופת גדול על אמיתת התורה שבכתב ושבעל פה שהם מאת ד' מן השמים, הרי לך עוד תועלת מחיבורי המחברים לבאר את דברי התורה כי כל מה שנתרבו חיבורים על התורה ניכר מהם גדלות ורוממות תוה"ק שהיא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ובספרנו ״מבצרי הדת" הארכנו בע"ה לבאר ולהוכיח אמיתת תוה"ק בראיות והוכחות ברורות
והס' הכרית במאמר דרך אמונה כתב וז"ל וכלם; עדים למשה מזרזים על תורתו וכו' ומאז היתה הכנסיה הגדולה ומאז תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם מעתיקי השמועה שקבלו מהם והם הזוגות והתנאים העוסקים בפירושי מצות משה ומאז האמוראים בעלי ההופעה ומהם בעלי רוח הקדש המדקדקים בדברי התנאים ומאז הגאונים ומאז בעלי אסופות בעלי החיבורים על התורה ועל העבודה ועל המצות ועל החקים המשפטים אשר צוה ד' אלהינו אותנו בחורב ביד משה וגם אחרי כן אין דור יתום ממחברים סופרים ספרי התורות ספרי מצות יראים וכלם מכריזים ומזרזים על תורת משה וכל דבריהם וספריהם כולם נעתקים ונמסרים מדור לדור, וכן יהיה הדבר וכו' שחכמי כל דור ודור מן הדורות הבאים יחברו ספרים על תורת משה ישראל איש איש כפי השגתו זה בפשט וזה בדרוש וזה ברמז וזה בסוד. כי לא תשכח מפי זרעו קודש וכלם עדים נאמנים על החרות שקדמו להם מדור ודור עד דור המדבר, לכן מלבד הטעם האמור בזהר (פי' תזריע) ובספר חסידים (סי' תק"ל) שחייב כל איש אשר חנן אותו אלהים בחורה או חכמה או מו ושכל לחדש אמרי בינה ודברי אמת לכתבם על הספר ולחבר בהם מהכרח כאשר זכרנו בהקדמה ראשונה ראוי ונכון הדבר מאוד מטעם זה ג"כ לקשר החרות זה בזה להיות לאות אמת על קבלת דתנו והעתקת תורתנו מדור דור עד הדור אשר עמד רגליהם על הר האלהים זה סיני עכ"ל הספר הברית שם. הרי לך עוד תועלת מהספרים החדשים לקשר את שלשלת הקבלה והעתקת תוה"ק מדור דחר עד הדור שעמדו רגלינו על הר סיני.
והנה מרן המחבר בשו"ע או"ח בהלכות חוה"מ סימן תקס"ה סע' ט' כתב וז"ל אם שמע דבר חידוש מותר לכותבו (בחוה"מ) כדי שלא ישכח עכ"ל ע"ש בט"ז ומ"א, וכתב על זה בספר שערי תשובה וז"ל כתב בתשובה כת"י מהר"י הלוי ממרויש שהיה קדמון וכו' ושאל אם מותר לכתוב פירוש פסוק הלכה בחוה"מ והשיבו לו אוהב ה' שערי עיון המצוינים בהלכה ומעמידים אותם על בוריים אותם שערים נאהבים יוחר מכל משכנות יעקב וכל אותם החושבים מחשבות וסברות בהלכה המורה ובפוסקים החמורים אהוב נחמד לפני המלך העליון ב"ה ואם על אבידת כסף הותרה מלאכה בחוה"מ כ"ש וכ"ש שיש לחוש על אבידת המרגליות היקרות שהם סברות ומחשבות התורה היקרה שיש לכותבם שלא ישתכחו ויאבדו עכ"ל השע"ת שם.
ובאמת כל מי שזכהו ה' שמחדש חידושי תורה מחויב הוא לגלותו וללמד לאחרים אם בפיו לתלמידיו או בכתב ולהדפיסם ומחוייב ללמד ולגלות חידושיו בכתב ובדפוס אם רק אפשר לו להדפיס חידושיו כי מה לי בכתב או בעל פה, אידי ואידי מצות לימוד לאחרים איכא כאן, וז"ל הספר חסידים (סימן תק"ל) הקב"ה גוזר על האדם כמה ספרים יעשה יש שגזר עליו ספר אחד ויש ב' או ג' וכל מי שגלה לו הקב"ה דבר בתורה ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי זה גוזל מי שגלה לו כי לא גלה לו אלא לכתוב זה שכתוב האלהים יביא במשפט על כל נעלם (קהלת י"ב) כלומר שגורם לעלם הדבר ההוא עכ"ל וכן הוא בזוהר פ' תזריע כמה דעונשא דבר נש בגין מלה בישא כך עושיה בגין מלה טבא דאתי לידו ויכול למלל ולא מליל, לכן אין תימה כי מי שחננו ה' בחידושים וטעמי תורה אם מעט ואם הרבה שירצה להדפיסם ולהפיצם ברבים שיראו רבים ויהנו לאורו כי כל דרך איש ישר בעיניו והמעיין הישר בעצמו מישרים ישפוט.
לזכר עולם יהי' צדיק ה"ה אבי מורי הגאון החסיד וכו' מהו"ר ישכר בער זצ"ל שהי' אב"ד בעיר פאפילאן מחוז שאוויל פלך קאוונא ואח"כ נתקבל לרב ואב"ד בעיר שוועקשנא מחוז ראסיין פלך קאוונא, הנה לתאר בפרטות את פרשת גדולתו של אבי מורי זצ"ל אין פה המקום בהקדמה הזאת, אך את זה אוכל להגיד כי גודל גאונותו וחסידותו ומעשיו הטובים ושקידתו בחורה הי' עד להפליא, ובימיו הי' מפורסם בגאונותו וחסידותו וככל מעשיו כאחד הגאונים וחסידים הגדולים אשר בארץ, והנה זה כחמשים שנה מעת שאבי מורי זצ"ל הלך לעולמו ואני נשארתי אחריו קטן מאוד וידוע כי לפני חמשים שנה לא הי' הדור יתום מגאונים וצדיקים ואנשי מעשה ושקדנים גדולים בחורה וביראה ובכל זאת הצטיין אבי מורי זצ"ל ונתפרסם מאוד בימיו בגאוגתו וצדקתו וחסידותו ובכל מעשיו, ה' יחוגן עפרו ויצרור בצרור החיים את נשמתו וינוח בשלום על משכבו, אכי"ר.
והנני נותן חורה וברכה לאמי תחי' הצנועה והצדקנית מרת ר ח ל בת הגביר המפורסם מהו"ר אלכסנדר מגארזר אשר מלבד צדקותיה ומעשיה הטובים עוד עמלה ויגעה להחזיקני לתורת ד' וגם עזרה את אבי מורי זצ"ל ותמכה אותו בכל עניניו שיוכל לשקוד על דלתי התורה בשקידה נפלאה, ודבר אחד מצדקותיה הנני להזכיר פה בפרטות ומזה נוכל לדון על השאר, הנה ידוע כי בליל שבת קודש אין קורין ואין לומדין לאור הנר מחשש שמא יטה כדאיתא בשו"ע או"ח סימן רע"ה, ובאשר כי אבי מורי' זצ"ל קיים את דברי חז"ל כמאמרם בלי לחפש צדדים וקולות לזאת לא מצא היתר ללמוד בש"ק רק אם יש אחר עמו ואומר לו תן דעתך עלי שלא אטה כדאיתא בשו"ע שם ס"ג לכן ישבה אמי תחי' אצל אבי זצ"ל ועזרה אותו שלא יטה וגם בלילי טבת הארוכים ישבה ג"כ אמי תחי' אצל אבי זצ"ל ועזרה אותו שלא יתבטל מלימודיו בש"ק וכן עזרה אותי ואת אחי לתוה"ק, ה' יאריך ימיה ושנותיה וישלם לה כפעלה ותהא משכורתה שלימה מעם ה'.
והנני נותן חודה וברכה אל כבוד חמי הרב הגאון הגדול וכו' מהו"ר אברהם אבא זאק שליט"א אבד"ק אלשאד, אשר מדותיו התרומיות ומזגו הטוב יראתו את ה' נפלאים מאוד, והוא גאון מצויין בבקיאות וחריפות בש"ס ופוסקים כידוע לכל יודעיו ומכיריו, יברך ה' אותו ואת חמותי הצנועה מרת לאה תחי' ואת בל ב"ב בכל מילי דמיטב ויעלו ויצליחו כאות נפשם.
והנני נותן תודה וברכה לגיסתי הגבירה העדינה המפורסמת בצד קתה ונדבת לבה מרת ליבא מרים גאוואראנסקי תחי' בת הגביר הנדיב הידוע ומפורסם מהו"ר קלמן זאב וויסאצקי ממאסקווא, אשת אחי הרב הצדיק הגדול בתורה ויראה נגיד ונדיב וכו' מהו"ר ברוך בימדעט זצ"ל, אשר תקצר היריעה מהכיל לכתוב את טוב לבבה ונדבת רוחה וחסדה שהיא עושה עם כל משפחתנו ובכללם גם עמדי ועם עוד כמה וכמה משפחות בישראל שהיא מטיבה להם בכספה ובמעשיה שהיא עוסקת לטובתם, ואחת מצדקת פזרונה אכתוב בפרטות היא יסדה קיבוץ של לומדי תורה אברכים ובחורים בעיר פאניוועז והיא שולחת להם יתר מששת אלפים רו"כ לשנה. וה' אשר שמים בזרת תכן (עיין סנהדרין ד' ק') הוא יפתח את ידו במרה טובה המרובה ויתן מלא טובות וברכות לה ולזרעה וזרע זרעה עד עולם אכי"ר.
ומחזיקנא טיבותא לקהל עדתי יעלאק אשר כמה שנים אשר אני יושב בתוכם ותמכו אותי כראוי שיהא צילותא דעתאי להגות בתורה במנוחה, יברכם ה' בבני חיי ומזוני ובכל טוב סלה כאות נפשם ונפש המברכם מקירות לבו.
ואשא כפי לשוכן שמים ובקול רנה ותודה, אליו אשירה ואודה, אשר הביאני עד הלום ועזרני להוציא מחשבתי מכח אל הפועל והנני נותן הודאה על שעבר ומתפלל על העתיד לבוא שיעזרני ה' בכל עניני ויעזרני גם לסדר ולהדפיס את כל החד"ת אשר אתי בכתובים ויצילני משגיאות ויושיעני להדפיסם ולהוציאם לאור עולם ויאיר עיני ועיני כל ישראל בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו עד עולם ומציון יתן ה' ישועת ישראל ונזכה לראות בבנין ירושלם ונדחי ישראל יכנס במהרה אמן,
שמואל יעקב ראכינאוויץ בהגאון החסיד ר' ישכר בער זצ"ל.
יעלאק יום ב' י"ג טבת שנת תרע"ג.