משפטי ישראל - על חגי ומועדי ישראל
יום כיפור · ''סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי''
''סמר מפחדך בשרי... '' רעם הקול בהיכל הישיבה בוולאז'ין ''וממשפטיך יראתי... '' רטט של חרדה חלף על פני השומעים.
''סמר מפחדך בשרי... '' פתח הגאון רבי חיים מוולאז'ין את דרשתו והבשר נעשה חדודין חדודין ''חיל ורעדה יאחזון, הנה יום הדין''... !
בקש הגאון רבי חיים לומר מספר דברי התעוררות קדם ''כל נדרי'', ופתח בפסוק ''סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי''. ברטט ובזיע ובהתרגשות עצומה קרא הגאון ר' חיים את הפסוק, ובהטעמה מלה במלה, עד שפרץ כל הקהל בבכיה עצומה. שעה ארכה המתין עד שהצבור נרגע, ושוב החל ''סמר מפחדך בשרי... '' וחלל בית המדרש נתמלא מפנה לפנה בפחד נורא מיום הדין הקדוש, ושוב נתקפו כל השומעים חיל ורעדה, ושוב געו בבכי קולני. כך חלפו ועברו הרגעים, עד שקם השליח צבור והעיר כי תכף יאחרו זמן ''כל נדרי'', ונסתימה הדרשה במקום שהחלה. לא כן ה''התעוררות'' זאת המשיכה את רשומה וביתר שאת לארך ימים ושנים. מי שנכח ברגע מרטיט זה בתוך קהל השומעים, הוסיפו הקולות להדהד באזניו ולהרעיד את נימי לבבו עוד שנים ארכות.
דרשה אחרת נשא הגאון ר' חיים בבית המדרש דוולאז'ין ביום א' דסליחות שנת תקע''ב. דברים נוקבים עד התהום ומרוממים עד שיאי פסגות. שפע שפעתים ממעינו הטהור כבש את לבות בני הישיבה, וזעזע את נימי הנפש של קהל אנשי וולאז'ין, גאונים, תלמידי חכמים ובעלי בתים. כל הנכנסים לבית המדרש יצאו מלאי דבר, כאשר כל אחד קלט לפי דרכו העיד בנו הגרי''צ על דרושי אביו בבית הכנסת.
עוד מספרים על הגאון רבי חיים, שבשעה שהגיע באמירת הסליחות למשפט: ''עזרא הסופר אמר לפניך, אלקי, בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך'', חזר עליו כמה פעמים בהתרגשות עצומה, והתעלף. ''אם עזרא הסופר יכל היה להעיד על עצמו שהתביש ונכלם להרים פניו אל הקדוש ברוך הוא, מה נאמר אנחנו?! '' הסביר ר' חיים בשובו להכרתו.
ובספר ''נטעי איתן'' מביא הרב אברהם זקהיים, כי סבו ר' אשר אנשיל ממולודצ'נה היה מספר כל ימיו, כי בהיותו אברך צעיר נקלע לעירה וולאז'ין בין כסה לעשור, ושמע בתפלה איך הגאון ר' חיים, שהיה אז בזקנותו, אומר בדחילו ורחימו תפלת ''אבינו מלכנו''. ''כל ימי זקני'' הוא כותב ''היה נופל עליו פחד ורעדה בזכרו ההתלהבות ויראת אלקים שהיו על ר' חיים באמרו אבינו מלכנו''. (מובא בלקח טוב).