אור ברסלב

משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה· רבי אליעזר יהודה מפינטשוב

פרשה ד

פרשה ג

פסקה ה

לחזירתא כדת כו'. פירושו פשוט שואל כדת מה לעשות כאלו נהג בכשרות לעשות ע"פ דת ודין לחזירת הזאת ולאומה שלימה גזר שלא כדת להשמיד להרוג באכזרי' ולא ידעתי למה נדחק המ"כ לפרש שלא כדת:

במלכה ושתי על אחת כמה וכמה במלכה שאינה ושתי. דייקו נמי כמ"ש לעיל מדל"כ בושתי המלכה שמה קודם אלא לדייק שאף היא מזרע המלוכה מצד עצמה ק"ו באחרת שאינה ראויה מצדה:

פסקה ז

בלא דדין הוות צריכה. עיין מ"כ ונהפוך הוא שפירושו שדברי ממוכן הם נגד כבוד המלך דבלא דברי טעמו היא חייבת מיתה כדין מורד במלכות. א"נ דייק דבר מלכות היינו הדברים רעים ששלתה לו לכ"א דבל"ז היא חייב על הסירוב והכל דברי ממוכן. ונלמד מדכתיב דבר המלכה סתם אח"כ כתיב להביא את ושתי המלכה אלא פי' שיצא דבר המלכה היינו שנתגאה היינו מצד שהיתה מלכה מצד עצמה ושלחה לו כו' וכנ"ל וע"ז יבזו כל הנשים בעליהן ובאמת אף בל"ז חייבת על שצוה ואמר להביא את ושתי המלכה אף שלא ביזתה אותו רק על ולא באה מכ"ש היום הזה גו' אשר שמעו את דבר המלכה וגו' וכדי בזיון יוסף על הקצף הראוי שלא באה:

פסקה ח

כדי בזיון כו'. עיין פי' מ"כ דלרב קאי אבזיון שלפני הקצף היינו מה שביזתה אותו ששלחה לו כו' כצ"ל ובזה גדול עונה. ולשמואל קאי אבזיון שיבא אחר הקצף שיבאו להבזות בעליהן. ואין העון גדול כ"כ ודי הקצף. ודיוקם מדכתיב וקצף הקמ"ץ תחת הוי"ו ולא שו"א כידוע לבעלי הדקדוק:

פסקה ט

הדא מלכותא רבתי כו'. פי' זה המלכות גדול וחשוב לחוטאת הזאת היא ושתי וח"א גדול החטא מלהיות' נשארת במלכות הזאת. דלת"ק כי רבה היא קאי אמלכות. ולאידך קאי אחטא ואזדי לטעמיה דלעיל ע"פ כדי בזיון וקצף וכמ"ש ע"ש:

תוכן העניינים

משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה