משנת דרבי אליעזר על איכה רבה· רבי אליעזר יהודה מפינטשוב
פתיחתא
פסקה ב
שלא החזיקו כו' שנאמר על עזבם. מדל"כ על שבטלו בא להורות שלא החזיקו לומדי תורה בלחם ומזון שאין עזיבה אלא פרנסה כדכתיב צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כדאיתא בריש פ' ויצא ועיין פי' דחוק של מ"כ:
על מאסה של תורה. דק"ל גם כן לשון עזבם כו' לכ"א שמאסו את התורה כביצים עזובים ונכך אף שויתר על עבירות החמורות שעשו לתיאבון לא ויתר על מאסה ש"ת שהוא כמו להכעיס והמאיסה היינו שלא בירכו תחלה כדאיתא בנדרים דפ"א ע"ש בר"ן בשם ר"י דטעם הברכה משום דאסור ליהנות בעוה"ז בלא ברכה ופקודי ה' משמחי לב וכיון שלא ברכו בזה הראו שאין שמחה במענה פיהם ואין להם הנאה מדברי תורה ואין לך מאיסה גדולה מזו:
בב"כ וב"מ אין הידים כו'. המ"כ ויפ"ע ידחקו לפרש מה שהתינוקים יודעים דיצחק תמה ע"ז שהקול קול יעקב והידים ידי עשו דזה אי אפשר דכ"ז שהקול ק"י אין הידים ידי עשו:
פסקה ט
ראו מה מצינו כו' כל אפין שווין. אע"ג דהיה מפורסם שישראל עבדו ע"ז בעת ההיא מ"מ ידעו שהכרובים נעשו מתחלה בשעת בנין ב"ה בשעה שהוחזקו בכשרות לזה שחקו:
פסקה יא
אלו זכיתם כו'. פי' הייתם קוראים רק פסוק תביאמו גו' וכן כולם דוכי בשביל שקוראים תבא כל רעתם נמחק פ' תביאמו וכן שמעו עמים ירגזון דכ"ז כבר עבר ונתקיים באמת אלא פירושו דאילו לא חטאו לא היו רק פסוקים המדברים טוב וע"ד דאיתא בנדרים פ"ג שאלמלא לא חטאו לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה:
הייתם קוראים אלה מועדי כו'. המ"כ צלל במים אדירים להעלות עין תחת עין דצפע"ם ונדחק מאד ואף לפ"ד גבי לא זכיתם עין לא ראה ול"נ כי נהפך הסדר וה"ג ציון בידיה אלו זכיתם ה"ק ואשבר מוטות עולכם ועכשיו כו' נשקד עו"ל פשעי א"ז ה"ק במסלה גו' כצ"ל ואחר סי' צפ"עס שומר עלי' ההפוכות ולא האותיות:
פסקה יב
לא עייל באודניה דדקרא כצ"ל. ופי' בא"א למי שמדוקר בחרב עכ"ל כי מי שהוא בצער אינו שומע לקול משחקים ומזמרים כן כל דזמר כו' שמלמד בן כסיל אינם נכנסים באזנו ולפי' ניחא הכפל שמפרש המשל ונמשל ולפי' המ"כ קשה כפל הלשון במדרש דדא ודא אחת היא וק"ל וכן הוא הגירסא בדפוס וויניציא שנת ש"ה ועי' לעיל רבנן ס"ל כר"י דבימי יהויקים נאמרה:
פסקה יח
ממה שהשביעני בלילי י"ט כו'. דלפי שלא קיימו שעבוד ת' שנה במצרים צריכים להשלים בשאר גליות ולכך אוכלים על מצות ומרורים להורות שעדיין לא נשלם המירור והשיעבוד עי"ז הרוני לענה בט"ב וע"ז היה מקונן איכה ישבה בלשון עבר ולא יושבת אנא לרמז דהוה כאלו כבר ישבה בעודה העיר רבתי עם שכבר נגזר הגלות להשלים כנ"ל:
פסקה כב
שכתוב בו כונס כנד כו'. פי' כדי שיצאו אחריהם המצרים ויטבעו דנתחייבו חנק על ששעבדו בישראל והיה דינם כבא על א"א שישראל עם הקב"ה כאשה עם בעלה. וכדאיתא במ"מ אופן י' עשיתם לו מסכה צר"ה דאשה לבי תרי לא חזיא:
פסקה כד
מ"כ שדים קרי ביה שתים וא"צ לזה דמשדים נמי נדרש ב' שדים נגד ב' מקדשים: בגדי בדד. פי' בגדי בדדין וכמו שמסיים במשל רק שלפי המשל מדבר על יחיד אמר בדד ובנמשל על כלל ישראל אמר בדדין ובחנם יצא חוץ למחנה המתנות כהונה: