משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן צח
שוכט"ס לכבוד הרב הצדיק גדול בתורתו וביראתו התמימה חדש מלא ישן צנא מלא ספרא איש נשגב כמו"ה דוד צבי כ"ץ נ"י לנצח כאור צח רב דק"ק זאטטעלניידארף יע"א.
אחדש"ה הנה הראני מו"ח הגאון נ"י את דבריו הפונים אליו תל שהכל פונים ואמר לי להשיב מפני כבודו בזה"ל כחו עתה אינו ככחו אז ומכל דבר הצריך עיון הוא מונע את עצמו אך כללא נקט בידינו כל מקום שהלכה רופפות הלך אחר המנהג ופוק חזי מאי עמא דבר אבל מפני שאביו הצדיק המנוח ז"ל הי' נזהר מאד על זה בודאי ראוי והגון ומן הנכון לחוש לדבריו ומצוה לקיים דיבורו ולמאן דקפ"ד קפדינן בי' ע"כ דברי רבינו נ"י -
ואחרי רואי כבוד תורתו אמרתי לאו אורח ארעא לפוטרו בלא כלום ולהשיבו ריקם ואף כי רבו טרדותי עברתי בין בתרי שורותיו ואבא בקצירת אומר -
הנה מה שכתב כ"ת שי"ל בהאי דבת כהן לישראל אינו פגם רק בע"ה גמור כבימיהם כעין שפרש"י לקמן בד"ה נשיהם שרץ ליתא ואין כונת רש"י דהפגם הוא משום דהוא ע"ה גמור אלא מפני שהוא ישראל ולא כהן ולא ת"ח גנאי הוא לזרעא דאהרן מפני שירדה מגדולתה והוא מבואר בלשון רש"י שכ' בד"ה בת כהן צריכא להנשא לכהנים ולא לפגום משפחתה להינשא לישראל עכ"ל - ועיין ברמב"ם בפ' ה' הלכ' דעות ובכ"מ שם תדע דהא לכהן ע"ה מותרת לינשא ועולה יפה אעפ"י שהנהו ע"ה גמור בימיהם והוא מבואר מלשון רש"י בסמוך ד"ה ת"ח שבח הוא לו אבל ע"ה ואינו כהן גנאי הוא לו לאהרן ונענשין, וכן משמע משינוי לשון דאר"י בת כהן לישראל ולא אמר בת כהן לע"ה כמו שאמר בת ת"ח לע"ה אלא דאתי לאשמעינן בזה דווקא לישראל ע"ה אין זיווגו עולה יפה אבל לכהן ע"ה ראוי להנשא וא"כ מוכח דהפגם הוא מפני שהוא ישראל והיא צריכא להנשא לכהנים ולא לפגום משפחתה ואם הפגם הוא מחמת שהוא ע"ה מה לי כהן ע"ה או ישראל ע"ה ובוודאי גם בת כהן מחויבת להדר אחרי ת"ח כהן או ת"ח ישראל למען יהיו בניו ת"ח כמ"ש הכ"מ אבל אם תנשה לכהן ע"ה עכ"פ אינה נענשה ועולה יפה - ועוד יש הביא ראי' מר"י ור"כ אי ס"ד דרבי יוחנן בע"ה גמור קאמר הגם שהם בענותונותם סברי שאינם ת"ח ואין כתרם כתר תורה ראוי להדבק בכתר כהונה אמנם זאת ידעו שאינם ע"ה גמורים והם מדקדקים במצות ואוהבי תורה אלא ודאי דמה שאמרו ב"כ לת"ח דוקא ת"ח שבח לאהרן דלהני ניחא לי' בחתני' - וגם זה משמעות משינוי לשון דר"י דאמר בת כהן לישראל ולא קאמר בת כהן לע"ה אלא אשמעי' דלאו דוקא ע"ה אלא אפילו ישראל ולא ע"ה אם אינו ת"ח אינו ראוי להנשא לו -
ולפי האמור ממילא אזיל לה טעמא דמר שרצה לומר אם אינו ע"ה גמור הנם ככל המון ישראל ליתא בכל המון ישראל אין כאן פגם ובשווים אין כאן סעודת רשות ועולה יפה וכמ"ש הכ"מ שם בהלכ' דעות אבל גבי כתר כהונה שאני -
ומה שמדמה כ"ת להאי דפרש"י בסמוך על נשיהם שרץ ומ"ש בש"ע ובט"ז אין הדמיון עולה יפה ואין לו שייכות כלל לנ"ד כי שם ליכא טעמא משום פגם משפחה אלא דאין אמן יודעת כתר תורה או שארי טעמי' גבי ע"ה ויעיי' כהרמב"ם ב"פ כ"ג ה' מה' איסורי ביאה - עד הנה דברתי לפי שיטתו דמר אמנם באמת מעיקרא דדינא ליתא דהא אמר בברכות מ"ג ע"ב איזהו ע"ה וכו' ואר"ה הלכה כאחרים אפילו קרא ושנה ולא שימש ת"ח ה"ז ע"ה וכתב רש"י ז"ל איזהו ע"ה שדברו חכמים בכל מקום ואפילו לפי דברי התוס' עכ"פ אין מזמנין עליו רק משום איבה אין אנו מחזיקים עצמינו לת"ח בענין זה והיכא דליכ' איבה ודאי ע"ה מקרי' ומכש"כ שאין מתחתנין עמו ויעי' בתוס' גיטין ס"א ד"ה איזהו -
אך מה שכ' כ"ת נ"י לה"ר מרש"י ביבמות פ"ד דדוקא במוצא אבל באינו מוצא אין לדקדק בזה - הנה מדברי רש"י ז"ל אין ראי' די"ל באין מוצא בת כהן ישא בת ת"ח או בת טובים אבל בת ע"ה לא ישא בשום אופן ומוטב שישאר בעצמותו וכן א"ל להיפך דלא תנשא לע"ה בשום אופן דהוי ככפתה לפני ארי - ויש לחלק - אמנם הדעת נוטה כדבריו באינו מוצא בודאי ניחא לאהרן שלא תשיירו בנותיו עגונות ועגומות והיכא דלא אפשר לא אפשר ובפרט עם מי שהוא מדקדק במצות ואוהב תורה ואם מוכר אדם כל מה שיש לו ואפ"ה אינו מוצא מה יעשה ולפעד"נ יותר יש להקל בת ת"ח לע"ה מת"ח לבת ע"ה והמשכיל יבין זאת מדברי חכז"ל ומסתברא דגם לענין כהונה איכא למימר הכי -
וע"ד תמיהתו בדברי רש"י ז"ל ביבמות הנ"ל אין כאן שום תמוה דכש"כ וכש"כ הוא שכהן לא ושא בת ישראל דיותר פגם משפחה הוא אם הוא כהן ונושא בת ישראל מבת כהן שנשאת לישראל ולא זו בלבד שייך גבי' דהוי סעודת רשות ואין עולה יפה אלא דגם חשש פגם כהונה אית כאן דדלמא אינה כשרה לכהונה וצריך ראי' ליוחסין ויעיין באה"ע סי' ב' סק"ג אף דאין לן לא כהן ולא מזבח אמנם בודאי כ"ז שמוצא ראוי להדר אחר יחוסי כהונה ויש לי להביא ראי' מגמרא דפסחים מ"ט דתירץ ל"ק הא בת"ח הא בע"ה ולמה לא תירצו הא דאמר ר"י הרוצה שיתעשר לידבק בזרעא דאהרן איירי בבת ת"ח לכהן וכמו שאמרן על בת כהן שכהונה מסייעת' כן א"ל על בת ת"ח תורה מעשרתו ומסייעתו אל"ו דאינו דדוקא ב"כ לת"ח יש כאן כהונה שהיא ממשפחת כהונה וכשרה לכהונ' ותורה משום שהוא יש לו כתר תורה ומשמאלה עושר וכבוד ושבח הוא לאהרן אבל בת ת"ח אין לה כתר תורה אלא שהוא יודעת ויש לה לב להבין כתר תורה ובני' יהיו ת"ח אמנם אינה שווית לכהן והוא יורד מגדולתו ע"כ כ"ז שמוצא ב"כ לא ישא ישראלית דלא ליפגום משפחתו והיא ראי' נכונה ודברי רש"י מבוארים ומדוקדקים היטב ודו"ק -
ומה שחשב פרו"מ נ"י שגם מהגמ' יבמות הנ"ל משמע כן מדקאמרו מדהוא כהן היא כהנת שגגה יצאה מלפניו וה"ק מדהוא כהן פי' כיון דהא דקתני במתני' אח כשר פירושו לכהונה היא כהנת סי' גם מה דקתני חלל שנשא כשירה איירי שהיא כשרה לכהונה אבל לא כמו שסבר כ"ת דאיירי הגמ' מדהיא כהן גם אשתו כהנת, וס' תשובת המצרף אינו בידי ואין בידי להשיב ועל קושי' התוס' יש לתרץ באופן הנאות אך אין כאן מקומו ה' הטוב ירים קרנו בכבוד ויברכהו בברכה משולשת והוא כהן אל עליון יסייע כהנא ברב הונא וחנא כאות נפשו הטהורה אוה"נ הדש"ת מצפה לישועת ה' מהרה"
דוד ה"ק.
פה ק"ק צעהלים תב"א לס' וישלח תר"ן לפ"ק.
ואל ישיבני משום דלשון הרוצה שיתעשר משמע דקאי עליו, ע"ז גופא קשי' למה לא השמיעני עצה זו הרוצה שתתעשר ידבק וכו' - הנ"ל. אמר המחבר חתן הגאון המדבר ז"ל עיין בענין זה במהר"מ שי"ק אבה"ע סי' וא"ו).