משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן כז
אל גאון ישראל וקדושו רכבו ופרשו אור ישראל ושמשו אדמ"ו הגאון הגדול בו"ק וחו"פ כו' כק"ש מרן ר' משה גרינוואלד אבדק"ק חוסט והגליל יצ"ו.
אחרי תת שלו' כמשפט תלמוד לרב הרהבתי בנפשי עוז לגשת מול כבוד אדמ"ו לשאול פיו הטהור בנידון הכשר מקוה ע"י חלב או שאר משקין שיורה לי דעה דעת תורה בזה להלכה ולמעשה, אמת שכבר נהוג עלמא קולא בדבר ועמא דבר להכשיר מקוה ע"י משקין - אמנם שמעתי ממגידי אמת שכבוד מרן רבן שכבה"נ בעל ד"ח זלה"ה זי"ע לא אבה בהכשר כזה רק צוה להביא עפר וחול לתוך המקוה עדי יהי' המקוה יבשה וטעמו ונימוקו לא אתפרש לי גם שמעתי שכעת נפלה מחלוקה גדולה בענין בין חכמי גאליציען - נז)
והנה אשתקד עבר עלינו דרך פה רב אחד מפולין ושאלתיו על זה והשיבני שאמת היא מה ששמעתי שמרן מצאנז ז"ל מיאן להכשיר מקוה ע"י משקין רק טעמו לא הוי בידו להודיעני בבירור ההוא אמר שאולי הי' טעמו לחוש לדעת המרדכי בשבועות דסובר דאף במעיין פוסל ג"ל מ"ש ושמא מקואות שלנו מעיינות המה וכדעת המהרי"ק מובא בש"ך רס"י ר"א וכן הוא דעת השלטה"ג בשבועות וגבי מעיין לא מהני כלל שינוי מראה דבמעיין אינן פועל כלום בזה כמבואר בש"ע עכתו"ד הרב הנ"ל -
ולבי אומר לי שאי אפשר כלל שזה יהי' הסיבה מה שהניע את לב מרן ז"ל שלא להכשיר ע"י משקין משום שדברים אלו מופרכים מאד ואין להם שחר כי מה אנו רוצים לשנות מראיתו לא את ג' לוגין שנפלו במקוה והני ג"ל לאו דין מעיין עליהם דמזה הטעם סובר המרדכי דפוסל אף במעיין משום דאינן נעשין מעיין דאילו הי' עליהן דין מעיין שוב ליה פסלו כלל ומזה הטעם באמת רוב פוסקים אינן סוברין שיטת המרדכי בזה משום דהם סוברים דג"ל שאובין שנפלו במעיין דין מעיין עליהם וכפשטא דלישנא דמתני' בפ"א דמקואות גבי למעלה מהן מי מעיין ועיי"ש וכיון דלדעת המרדכי אינן נעשין מעיין רק עדיין הם מ"ש א"כ למה לא יהני בהם שינוי מראה אלא ודאי דלא זה הי' הטעם של מרן בעל ד"ח זלה"ה זי"ע - נח)
ותרתי בלבי דאפשר הי' טעמו לחוש לדברי הריטב"א בפ"א דמכות דף די דפוסק כרבי חייא שם דבשיעורא לחוד פוסל אם הי' שלשה לוגין מים שאובים אף דנפלו אח"כ לתוכן יין ונשתנה מראיתו למראה יין אפ"ה כיון דאיכא שיעורא פוסל את המקוה וא"כ לשיטת הריטב"א פשיטא דלא מהני הכשר זה דשינוי מראה - והנה אף דלא קיי"ל כהריטב"א דהא הב"י לא הביאו לא בספרו הארוך ולא בשלחן הערוך גם מרן בעל המפה לא הזכירו כלל ודאי משום דלא היו חשו לדבריו מ"מ לכתחלה לא הי' רוצה מרן בעל ד"ח ז"ל לעשות מעשה נגד הריטב"א ובפרט שהריטב"א שם הביא דעת כמה גדולים דסברי כוותי' וע"כ בחומר ענין כזה שבו תלוי טהרת כל ישראל שפיר צריכין אנו לחוש לרב גדול כמותו - ובאמת גדלה תמיהתי עד להפליא על העולם שהקילו בזה דלמה להו לעשות בתחלה מקוה שיהי' פסול לדעת הריטב"א ודעמי' - ואולי אפשר לזכותן דסמכו על דברי השלטי גבורים בפרק המוכר את הבית שהאריך שם בענין זה וכתב דדבר קשה הוא שיפסול המקוה ע"י חזרת ג' לוגין מים שאובין בעת שאיבת המקוה דהרבה תנאים התנו בו דצריך שיהי' דוקא מג' כלים ולא יותר גם צריך שיפול מהשני בעוד נפילת הראשון וזה דבר רחוק מאד ועיי"ש וא"כ אפשר משום דבלאו"ה הוא חשש רחוק משו"ה הקילו לעשות אף שלא כדעת הביטב"א - והנה כעת מצאתי בתשובת ד"ח ח"ב סי' צ"א שרמז באמצע דבריו להכשיר ע"י חול ועפר וכמו שהבאתי בשמו אמנם טעמו ונימוקו לא הבנתי מדבריו כי דבריו שם נאמרים ברמיזא להרב השואל עכ"פ נודעתי מזה בבירור כי יפה שמעתי והאמת הוא כן שלא הי' דעתו נוחא להכשיר באופן אחר -
והנה הלום ראיתי בתשובת דבר משה להגאון מהארעדענקע חלק ראשון סי' ע"ז (נכד ותלמיד מרן בעל חוו"ד ז"ל) שהאריך הרבה בדבר הכשר מקוה ע"י משקין ודעתו ג"כ דלא מהני מב' טעמים חדא דלא מצינו היתר זה דשינוי מראה רק לענין שאם נשתנו מראיתו אינו נפסל, אח"כ ע"י ג"ל מ"ש אבל זאת לא מצינו דאף אם כבר נפסלה המקוה שיהני שינוי מראה שיחזור לכשרתו זאת לא מצאנו ויש לדייק כן ממה שכתב הרמ"א סיעף כ"ט ומקורו מהתוספתא מקוה שחסר שנפלו לתוכו יין ונשתנה מראיתו ונפלה לתוכו ג"ל מ"ש לא פסליהו וכן כתב הטו"ז באם נתערב בג"ל מ"ש ושינוי מראיתו ואח"כ נפלו למקוה לא פסל המקוה - ומדלא נקטו רבותא דאפילו באם כבר נפסל המקוה ע"י ג"ל מ"ש אפ"ה אם נשתנה אח"כ מראיתו ע"י יין דכשר א"ו דשינוי מראה אינו מועיל רק למנוע דלא יופסל ולא להכשיר במקום דכבר נפסל הא חדא -
ועוד כתב בטעם ב' לפי"מ שכתבו הפוסקים האחרונים בהא דנקט המשנה ג"ל מ"ש ונפל לתוכו יין ונשתנה מראיתו דאינו פוסל את המקוה דדוקא נקט ג"ל משום דאינו פוסל רק מדרבנן אבל אם הי' פסול מדאורייתא באופן שהי' רוב מים שאובין אז לא מהני שינוי מראה להכשיר את המקוה - וא"כ להנך שיטות שהביא הרא"ש בבב"ק וכן הר"ן בפ"ב דשבועות דג"ל בתחלה הוי דאורייתא א"כ איך מהני בזה שינוי מראה - וכן לדברי הראב"ד המובא בב"י ובתיו"ט פ"ז דמקואות דהא דשינוי מראה פוסל את המקוה ל"ה רק מדרבנן דמחזי כמקוה של מי פירות אבל מהתורה שם מים עליהן א"כ איך יקילו להכשיר פסול דאורייתא ע"י שינוי מראה דל"ה רק דרבנן - ובזה ניחא דברי רש"י במכות שם שכתב בההוא דג' לוגין מים שנפלו לתוכו יין ומראיהן מראה יין ונפלו למקוה לא פסליהו ופרש"י ז"ל דזיל בתר חזותא ויין אינו פוסל המקוה ופסול המקוה במים שאובין מדרבנן הוא עכ"ל והנך תיבות אחרונות מיותרין המה מה בעי בזה - אמנם לפי הנ"ל ניחא דבא ליתן טעם דלמה מהני שינוי מראה דרבנן להכשיר ע"כ כתב דהפסול בעצמו נמי דרבנן הוא אבל באמת אי הוי חשש דאו' באמת לא הי' מהני שינוי מראה להכשיר - וא"כ לפי"ז נפל האי התירא דשינוי מראה בבירא דכיון דחיישינן בעת שאיבת המים שמא נפלו לבסוף ג' לוגין מ"ש א"כ הוי בתחלה דהוי דאורייתא ואז לא מהני שינוי מראה ולזאת אין תקנה אחרת זולת המבואר בתרוה"ד והפוסקים הביאו דבריו להוציא כל המים ולפקוק כל נקבי הנביעה וכמו שכתב הש"ך בס"ק נ"א בשם האגודה - ואין לסמוך על המקילין דסוברים דאין מ"ש פוסלין במעיין וכבר כתב המהרי"ק דבארות שלנו מעיינות הם - גם בזה אין כאן צד קולא כי מאן מפיס איזו מקוה היא באר נובע מעצמו וכדברי מהרי"ט הידוע וא"כ צדדי ההיתר של הכשרת מקוה ע"י משקין נפל בבירא עכתו"ד בקצרה -
הנה בטעם הראשון שכתב דמשו"ה לא מהני הכשר מקוה ע"י משקה משום דלא מצינו זאת רק לענין למנוע הפיסול אבל לא שיחזור לכשרותו ע"י שינוי מראה - בזה הי' נראה דיש לדון דהרי אנו רואין דגליד הנאמר בריש פ"ז דמקואות דאינו פוסל המקוה חזינן דאף מכשיר אפילו אם כבר נפסל כההוא דתוספתא דטהרות מובא לפסק הלכה בש"ע סעי' ל"ח עיי"ש דמים שאובים שנגלדו ונפשרו חזרו לכשרותן דהרי דשפיר מהני להכשיר אף אם כבר נפסל וא"כ גם לענין שינוי מראה אפשר דאמרינן כן דכמו שמהני למנוע כ"כ מהני להכשיר אף במקום דכבר נפסל נט) אמנם לפי דברי השאלתות המובא בב"י דמפורש הב"י לדידי' דהכוונה דכשרין להקוות אם באו לה מ"ם סאה מים כשרים אבל מים הראשונים אינן מצטרפים א"כ מוכח מזה כסברתו אבל לא לגמרי כסברתו דעכ"פ אינן פוסלין מים כשרים וא"כ גם הכא אינו פוסל וא"כ לפי"ז טעם הח' של בעל דבר משה הנ"ל נפל -
אבל מה שכתב בטעם הב' הוא נכון מאד וא"כ באמת צ"ע טובא בזה להלכה למעשה וחידוש שהעולם מקילין נא להאיר עיני בזה -
הלא כה דברי תלמידו השותה בצמא את דבריו הקדושים חותם במחוי קידה ומשתוה מרחוק מיל מול הדרת קדשו -
פק"ק בוסערמין ה' ראה תרס"ט לפ"ק.
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.