משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן כא
במחבר יו"ד סי' קי"ח סעי' ג' ודפוסים אעפ"י שיש בהם כמה אותיות לא חשיבי אלא כחותם אחד כיון שקובעין אותם בב"א ע"כ - וראיתי בהגהות אמרי ברוך להגה"ק ר' ברוך פרענקעל ז"ל שכתב על דברי המחבר הללו בזה"ל דין זה הוא משו"ת הרשב"א ואני בער ולא אדע להבין דהא מדברי הרשב"א שם בתחלת התשובה נראה שאין לחוש שמא מצא הנכרי חותם דפוס א' של ישראל דאל"כ אף לחותם א' לא יחשב וכיון שכן קשה אם יש על החותם ב' אותיות למה לא יועיל ככתובת ב' אותיות דבשלמא אם אין עליו אלא אות אחת יש לחוש שמא טרח הנכרי וזייף לחקוק בעצמו אות אחת של כתב ישראל על דבר מה אבל על זיוף חקיקות ב' אותיות כתב ישראל אין לחוש כמו שאין חוששין כשיש כתיבת ב' אותיות בכתב ישראל על חתיכת דג ובשר וכדומה מה לי כתיבה מה לי חקיקה על החותם שצריך לחקוק כל אות בפ"ע על הדפוס והרי החקיקה בעשיית החותם הוא ממש ככתיבת ב' אותיות זא"ז עיי"ש שתמה עוד גם על מרן הנו"ב מהד"ת סי' ע"א שדעתו שם דאפילו מאה חתימות שכולם נדפסו בחותם א' כחד חשיבי ועל כרחך טעמא דחיישינן שמא מצא העובד כוכבים חותם ישראל וחותם בו לכל רצונו וא"כ קשה דגם לחותם א' לא יחשב עכ"ל הגאון ז"ל בהגהותיו ליו"ד שם -
ולפע"ד נראה ליישב בס"ד קו' הגאון הנ"ל ולחלק בין חקיקת שתי אותיות על החותם ובין כתיבת שתי אותיות על החתיכה וכדומה בשום שכל תחלה על מאמרם ז"ל אות א' טרח ומזייף ב' אותיות לא טרח לזייף וצריך להבין ענין זה וכי חס הוא על טרחתא יתירתא דאית בזיוף ב' אותיות מאן מפיס לחלק בין טרחא לטרחא טפי קצת כיון דכבר נכנס בדבר הזיוף מה) אבל ביאור הדברים נר"ל בס"ד כך דענין הזיוף הוא לכוון לאותו דבר אשר רוצה לזייף בו בצלמו ודמותו וזה דבר קשה מאד לכוון אליו בכוון אמיתי שלא יהא בו שום שינוי והכרה דמקצת מן המקצת דאם לא יכוון אף בכחוט השערה כבר היתה טרחתו בכדי דיכירו זייפו ע"כ צריך לזה דבר מלאכותי מאד אשר לא כל יד יוכל לעשותו וצריך לזה אומנית יתירה, ועפי"ז נבין שפיר מדוע אות א' טרח ומזייף וב' אותיות לא משום דבאות א' אולי יתרמי דיכוון בתואר הראשון ממש אבל בשני אותיות קשה דיתרמי לצלם דמות תבניתו של הראשון בשתיהן שיהיו ממש כאותיות הכתיבות ראשון דפעם אחת מצי לכוון שתי פעמים מי יימר דיכוון ודומה לזה כתבו תוס' כתובות י"ח ע"ב דבשני עדים לא אמרינן מגו וביארו המפורשים משום דקשה דשניהן יתכוונו זל"ז עיי"ש כ"כ הכא בשני דברים קשה שיכוון היטב ומי יימר דיכוון ונמצא דטרח בכדי ע"כ לא יתחיל כלל בזיוף וכ"ז שייך דוקא באותיות הכתיבות על דבר הנשלח לסימן משא"כ בחותם דפוסיי דהחשש הוא שמא יזייף חותם אחר היהודי שפיר יש לחוש אף בחותם שיש בו שתי אותיות מה אמרת דלא יטריח לזייף שני אותיות מפני שקשה לכוון בשני אותיות לתואר הראשון ז"א דהא על טרחא יתירה לא חייש כלל וכנ"ל והעיקר המניעה הוי רק משום דאימר דלא יתרמי לי' לכוון משום דצריך שני זיופים בשני אותיות ע"ז י"ל דיזייף הרבה פעמים בחותם אחר חותם עד שיכוון לחותם היהודי בכל דמותו וצלמו ואם בפעם הראשון לא יתרמי לי' לכוון יתרמי לי' בפעם אחר שני ושלישי כו' עד עשירית או יותר ואז לא טרח בכדי וכ"ז שייך בזיוף שאינה בגוף הדבר שנשלח שפיר לא יחוס על טרחתו עד דאיתעביד לי' מחשבתו אבל בסימן שעל גוף הדבר הנשלח כיון דצריך היהי' נעשה הזיוף בגוף הדבר שנשלח בפעם אחת או לכל היותר בשני פעמים דודאי אין לו לעשות ולעסוק שם הרבה דיש לחוש שיעשה בו איזה היכר ע"י התעסקוסו שם הרבה וכיון דבמיעוט זמן א"א לכוון בשני זיופים שיהיו ממש בצלם ודמות הראשון בודאי לא יתחיל כלל במלאכת הזיוף כדי שלא יטריח בכדי ע"כ אמרו דבאמת סגי בשני אותיות הכתובות לסימן בגוף דבר שנשלח ומטעם הנ"ל משא"כ בחותם דשם ל"ה מלאכת הזיוף בגוף דבר שנשלח רק היא פעולה חיצונית ואם יטריח ויתעסק הרבה לא יוליד היכר בגוף הדבר שפיר יש לחוש דיטריח הרבה בזיופו עד דיתרמי ליעבד לי מחשבתו וע"כ שפיר אמרו דבחותם אף של שני אותיות ל"ה רק כחותם א' וא"ש בהבנת הדברים בס"ד ולא קשה כלל קו' הגאון ר' ברוך הנ"ל ודו"ק מו)
וממילא גם מה שהקשה על מרן הגאון נו"ב ז"ל למה לא יהני שני חותמות א"ש כיון דעיקר החשש הוא דיזייף לעשות חותם כחותם היהודי מה מהני חתימתו שתי פעמים ושפיר לא הוי אפילו טובא חתימות רק כחותם א' וא"ש הכל בס"ד ודו"ק ועפי"ז יש להעלות עוד מילתא חדתא דבחותמות הדפוסים דהחשש הוא דיעסוק במלאכת הזיוף בביתו בחדרי חדרים לא מהני אף אם השתי חותמות הן באותיות משונות זמ"ז אעפי"כ לא מהני דיעסוק בזיופו עד דאיתרמי לי' החותמות בשתיהן אף שהן שונות זמ"ז וממילא עפ"י האמור אנו למידין בקצבים נוכרים לא סגי בחותם כשר לחוד שמניחין שם על הבשר חותם דפוסי ולפי דרכנו אף בשני חותמות שונות לא סגי רק צריך לכתוב בכתב היום שנשחט וגם תיבת כשר דזה שפיר מהני ועיין תשובת גבול יהודא יו"ד סוף סי' כ' שכתב ג"כ דווקא בכתב מהני עיי"ש והנראה לפע"ד כתבתי -
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.