משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן יג
הנה ראיתי בקונטרס קהלת אשר (הוא עתון חדשי היוצא לאור בק"ק אשפעצין ע"י הרב ר' אשר זעליג לאנדא נ"י) חוברת א' סי' ו' שהקשה הגאב"ד דשם שליט"א על הטו"ז או"ח סי' ת"ר סק"ב שהעלה דבמקום שיש חיוב מצוה אין קבלת שבת מועיל לבטל חובת המצוה ההוא ולכך בשופר ומילה חייב לתקוע ולימול באותו זמן שיש עוד יום אפילו אם כבר התפללו ערבית של שבת עיי"ש - וצ"ע לפע"ד דבהלכות תפילין סי' ל' סעי' ה' פסק המחבר שאם כבר התפלל מעריב מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין להניחם אח"כ והוא היפך מדברי הטו"ז והראיתי דבר זה לת"ח ואין פותר וצע"ג עכ"ד הג' שליט"א - אחרי מופלג נתעוררתי לעיין בספר בית שערים סי' כ' להגאון ר' עמרם ז"ל שהביא קושיא זו בשם הגאון ר' שלמה קלוגר ז"ל בספר החיים עיי"ש בס' בית שערים שהאריך בישוב קושיא זו - אמנם תמה אני על מרן מהרש"ק ז"ל מדוע לא הקשה קושייתו עדיפא מני' עד שהקשה מסי' ת"ר משופר טפי הוי לי' להקשות מדברי הטו"ז ביו"ד סי' ת"ב סק"ו שכתב שם דאם שמע שמועה קרובה בסוף ל' אחר תפילת ערבית ועדיין יום הוא ודאי לא אמרינן דהוי לילה מכח התפלה דלהחמיר אמרינן כן אבל לא להקל לומר שהוא שמועה רחוקה ודומה להא דמבואר בסי' רס"ב לענין מילה דאינו תלוי בתפלה אם התפללו מבעוד יום בין להקל בין להחמיר עיי"שז הנה מזה יגדל התימא ממה שהקשה משופר משום דשופר הוי מצוה דאורייתא והאי דסי' ת"ב הוי מילתא דרבנן ואעפי"כ לא אזלינן בתר התפלה להקל ומכש"כ גבי מצות תפילין שהוא דאורייתא דודאי לא הי' לן למיזל בתר התפלה להקל שוב צופה הייתי בפרמ"ג סי ל' ל' במשב"ז שהעיר מהא דסי' ת"ב עיין שם -
ואחר העיון נראה לפע"ד בס"ד דלא ק"מ וחילוק גדול יש בין הנושאים דכבר ידוע דהחכמים השוו מדותיהם בגזירותם ולא עשאו דבריהם כחוכא עיין רשב"א ריש נדה שכתב דמה"ט לא מחלקין בטומאת מעל"ע שבנדה בין רה"י לר"ה אף שבטומאת ספק דאורייתא יש חילוק שלא יהי' כחוכא ולומר דלרה"י טמאה ולר"ה טהורה וטומאה להיכן פרחה ואף דמצינו חילוק בטומאה גופא בין דעת לישואל או לא דעת לשאול שא"ה מימר אמרי גזה"כ והתורה אמרה כך ואין תו לשאול מידי עיי"ש וכמה דברים שחששו חכז"ל דלא יהא כאיכא עיין תוס' נדה דף ס' גבי שני בשולין ודו"ק - והנה גבי תפילין דבאמת קיי"ל דלילה זמן תפילין ורק החכמים אסרו ופטרו אותו מגזרה שמא לא ישמר מבזיון א"כ לפי"ז מה שפטר לילה מתפילין לאו משום דלאו זמנה הוא זה לא ובלילה הוי זמני' ממש כמו ביום ורק משום דלא איברי לילה רק לשינתא ובשינה יבא לידי בזיון דהוי איסור דאורייתא כמו שביאר השאג"א בתשובה בארוכה עיי"ש וכדי להשוות מדותיהם אמרו דבלילה אין להניחם ולא רצו לומר דמי שישן אסור בתפילין א"כ נתת דבריך לשיעורין דמי שישן יהי' פטור ומי שלא ישן יהי' חייב ואחד ואמר אני אניח ולא אשן ולבסוף יבא לידי שינה ע"כ השוו מדותיהם ואמרו דבלילה אסור להניח וא"כ עיקר האיסור הוא על הלילה וזה ברור בעיני - ולא כמו שראיתי בספר אחד שהביא בשם הא"ב וארצות החיים דעיקר האיסור תלו חכז"ל בשינה ומה שהביאו ראי' ממי שמשכים לצאת דמניח בעוד לילה מטעם דודאי לא יבא לידי שינה יען שהולך בדרך ע"כ נראה מזה דבשינה תליא - לפע"ד אדרבא משם ראי' להיפך דלא בשינה תליא מילתא רק בלילה דהרי כתב המחבר מניחם וכשיגיע הזמן ימשמש ויברך ואי אמרת דבאופן זה דברור שלא ישן גם בלילה יכול להניחם לשם מצוה למה לא יברך ועיין ביאור הגר"א שם דהביא בשם הגהת סמ"ק דבאמת דעתו כיון דליכא למיחש לשינה מניח לשם מצוה ומברך אבל הביא בשם הרי"ף וראש שכתבו דלא יברך ועיי"ש - וע"כ דלדעתם ל"ה ההנחה לשם מצוה דלא מקיים המצוה בעת הזאת אף דברור לו שלא ישן כיון דעדיין לילה הוא אינו מקיים המצוה דהחכמים פטרו אותו משום לילה והשוו מדותיהן דבלילה אין להניחם ולא הותרו בכה"ג במשכים לצאת רק כדי שיהיו מזומנים לו בעת שיבא הזמן ולא יהי' נטרד בטרדת ההנחה כן נראה בטעם ההיתר לשי' הרי"ף ורא"ש אבל לא שיהי' מצוה בהנחתם בעת הזאת שוב מצאתי בפירוש כן בב"ח וכתב דמה"ט התירו לו משום דטורח הוא לו להתעכב בדרך בשעת שיניח תפילין ולא התירו לו לברך קודם זמנם עיי"ש - הרי בפירוש כדבריי דרק משום טורח התירו ולא שיקיים אז המצוה ובפירוש כתב דלא התירו לו לברך קודם זמנם וברוך השם שכונתי לדעת רבינו הגדול בהסבר דבר זה - וכיון דהמחבר פסק כהרי"ף ורא"ש ע"כ כן נקטינן להלכה דלא השינה פוטר ורק הלילה לחוד - וכיון דכל הפטור משום לילה אתי ע"כ אם הוא עשאו ללילה ממילא דהוי בכלל הגזרה דאסרו בלילה כיון דיש לו כח לעשותו ללילה ממילא חל עליו גזרת לילה דעשו חכז"ל גבי תפילין - ומה שהקשו הגאונים הנ"ל איך אפשר לפטרו ממצוה דזמנה עכשיו מכח דעשאו לילה - זה אינן פלא כ"כ וכי בלילה גופא ל"ה זמני' בתמי' והלא קיי"ל לילה זמ"ת ואפ"ה פטרו אותו ממצוה זו וא"כ הוי לילה גופא דומיא דעכשיו מבעוד יום דעשאו ללילה דמצווה ועומד להניח תפילין ומה גם היכא דלא הניחם עוד דמצוה רבע עליו להניח תפילין אף באמצע הלילה ואין חילוק מן התורה בין לילה ליום עיין פרמ"ג - ואפ"ה העמידו דבריהם במקום מצוה זו כמו כן הכא היכא דהתפלל ערבית מבעוד יום ועשאו לילה חלה עליו גזרת חכז"ל כמו בשאר חלקי הלילה דג"כ הוי מצוה זמנית אז אפ"ה העמידו דבריהם כ"כ הכא כיון דאצלו כבר הוי לילה ממילא קמה נגדו איסור לילה דתפילין כדי שלא תחליק בין לילה ללילה ופטור מלהניחם בכל עת שנחשב ללילה משום שחכמים השוו מדותיהם כאשר כבר כתבתי לעיל דכן מדת חכז"ל בגזרותם וא"ש בס"ד בביאור דין זה -
וכ"ז הכא בתפילין דעיקר הפטור בא מכח לילה וע"כ שפיר יהי' תרתי דסתרי אם יניח תפילין דאם עשאו לילה במה דהתפלל ממילא חלה עליו גזרת חכז"ל דבלילה לא יניח תפילין ואם יניח תפילין ע"כ דאכתי יום היא א"כ איך התפלל תפלת לילה ודמי ממש להא דעירובין ד"ז דרמז עלי' הגר"א ז"ל שם משא"כ בהאי דשופר או בהא דסי' ת"ב דשם אין הפטור בא מכח הלילה רק משום דבעת בא ליל כבר עבר זמן המצוה שהי' דוקא ביום שלפני הלילה תדע דהא ביום שאחר הלילה ג"כ יהי' פטור ממצוה זו וע"כ דפטור של לילה הוי רק משום דאז כבר עבר זמני' הוא ולא מכח שהוא לילה כמובן ואחרי שכן כיון דפטור של שופר תלוי בעבר זמני' או לא ממילא בהתפלל וקיבל שבת מבעוד יום ואם דעשאו לילה וגם אתה מחשבו ללילה מ"מ כיון דלילה גופא אינו פוטר אותו משום דהוא לילה רק משום דעבר זמני' אז בעת ההוא כנ"ל וכיון דעדיין זמנו היא הכא דהא באמת עוד לא עבר היום וכולה יומא זמני' הוא מה"ת לא יקיים המצוה ואם דעשאו ללילה מ"מ זמנו עדיין לא עבר דהא עוד היום גדול ועיין תשובת הב"ח סי' קכ"ו שכתב דקבלת שבת ויו"ט ל"ה לכל מילי ויכול לעשות נשואין ואינו עובר על ושמחת בחגיך וכן בתשובת מהרש"ל סי' י"ג דלכל מילי יום הוא ורק לתפלת ערבית דנינן לי' ללילה ואם כי הטו"ז בסי' תרס"ח אינו סובר כן והשיג על המהרש"ל וסובר דמהני התוס' לעשותו ללילה ממש וכנראה דגם הגאון בשאג"א סי' ט"ז סובר כן עכ"ז רוב פוסקים אינו סוברים כן עיין דגול מרבבא שם בסי' תרס"ח דקיים דברי מהרש"ל בזה דלאו לכל מילי דינינן לי' ללילה ע"י קבלת שבת ויו"ט עיי"ש וכן ע"י התפלה - והשתא ל"מ לדעת הגדולים דלא לכל מילי הוי לילה פשיטא דיכול לקיים המצוה אף אם כבר עשאו לילה בתפלה מ"מ כיון דלגבי' שאר דברים יום הוא א"כ למה לא יקיים המצוה ואינו סותר כלל תפלתו דהא אינם תלוים זב"ז דהא הפטור רק משום עבר זמני' בא ולא משום דעשאו ללילה וכיון דבאמת אכתי זמני' שפיר יכול לקיים המצוה וז"פ - ורק אפילו לדעת הטו"ז דלכל מילי חשבינן אותו ללילה מ"מ ל"ה תרתי דסתרי במה דיקיים המצוה כיון דאין הפטור מכח לילה הוא בא רק מכח עבר זמני' וכיון דעדיין יום הוא דהא זאת לא יוכל שום אדם להכחיש ע"כ שפיר יקיים המצוה ול"ד לתפילין דשם באמת הלילה מביא הפטור וכמו שכתבתי והיא גזרת חכז"ל ע"כ כדי להשוות מדותיהם לא חלקו בין לילה ללילה אבל הכא דבאמת עיקר הפטור בא מכח דבלילה שוב יעבור זמני' וכיון דכעת עודנו זמני' מה"ת לא יקיים המצוה ואל תשיבני דהא גם בשופר פוטר הלילה מכח דלילה לאו זמנו של שופר ז"א דזה הוי דוקא לילה הראשונה טרם בא התחלת המצוה אבל לילה של אחר ר"ה לא מטעם מעלה זה פוטר רק משום דאז כבר עבר זמני' - ואפשר להעמיס כן בדברי הטו"ז שכתב וז"ל דודאי לא מבטלין מצוה בזמנה בשביל תרתי דסתרי ר"ל דאם דנראה כתרתי דסתרי מ"מ באמת ל"ה כתרת דסתרי דאינו תלוי רק בזמנה וכיון דעדיין זמנה חייב בה וכן הא דסי' ת"ב כיון דאין הפטור אתי מכח הלילה רק משום דאז כבר עבר גזרת ל' וכיון דבאמת עודנו בזמנו מה מועיל התפלה ואם דעשאו ללילה וגם מחשבו ללילה מכ"מ דכיון דהזמן עודנו עומד אין סתירה כלל להתפלה וללילה שעשאו כמובן - וכ"ז א"ש התם אבל גבי תפילין דבאמת תלוי הפטור בלילה דהא גם בלילה זמני' ועיקר הפטור רק מכח לילה היא בא ע"כ שפיר יהי' תרתי דסתרי אם אתה מחייבו להניח בעת שלו כבר נחשב ללילה והוי בכלל הגזרה דהעמידו דבריהם אפילו נגד חיובא דהא בלילה גופא הוי חיובא כ"כ כמו עתה וע"כ כדי להשוות דבריהם כדי שלא תחלוק בין לילה ללילה ע"כ עשו גזרתם סתם דלילה פטור מתפילין וא"כ כיון דאצלו כבר לילה הוי ממילא דהוי בכלל הגזרה - ועיין בתשובת הרשב"א סי' ס"ב דנשאל ביו"ט שני של גליות איך דחינן לז) מ"ע דתפילין ותי' משום זלזולא דיו"ט ויש כח בידם לעקור בשואת' ועיי"ש וא"כ הדברים ק"ו מה שם דהוי רק לתיקון דיו"ט דחו מ"ע דתפילין א"כ כש"כ כאן דהוי תיקון דתפילין גופייהו לחזק גזרתם שלא יבאו ח"ו לידי בזיון ודאי דיש כח בידם לדחות המ"ע בשוא"ת וא"ש ודו"ק -
והשתא דאתינא להכי יש לומר עוד בטעמא דמילתא דחיישינן לתרתי דסתרי גבי תפילין ולא חיישינן לתרתי דסתרי גבי שופר וסי' ת"ב - דאמרינן במנחות דף מ"ח עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרינן ועיי"ש - וא"כ בשלמא גבי תפילין דאמרינן דאל יניח כיון דהוא עשאו ללילה ויחטא במ"ע דתפילין יזכה בתפילין עצמן כדי לחזק גזרת חכז"ל שמא ישן ויבאו לידי בזיון ח"ו ואמרינן עמוד וחטא בתפילין ותזכה בתפילין ע"כ משום תרתי דסתרי דחינן מ"ע דתפילין - משא"כ דשופר וגם מצוה דרבנן דסי' ת"ב דיחטא בשופר ויזכה בשבת ובסי' ת"ב יחטא באבילות ולא יזכה לאבותיו עי"ז באמת לא דחינן המצוה דמחיוב בה כיון דבאמת עדיין זמנו הוא וא"ש בס"ד ודו"ק -
עוד נראה בישוב קושיא הנ"ל עפי"מ ז"ל דכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו העיד עדות שקר ומה"ט ראיתי להביא בשם מרן הח"ס ז"ל דלא קרא ק"ש בתפילין דר"ת שמא יפגע באיסור ק"ש בלא תפילין ולכאורה יוקשה על זה שהתפלל תפלת ערבית מבעוד יום איך קורא ק"ש בלא תפילין וע"כ צריך לומר דעשאו לילה גם לענין תפילין ול"ה בכלל קורא ק"ש בלא תפילין כיון דכלילה מחשיבנן לי' שוב ל"ש איסור זה גבי' כמובן - והשתא אם יחייבו אותו להניח תפילין וא"כ ע"כ דאכתי יום אצלו וכיון דאכתי יום אצלו שום איך התפלל ק"ש בלא תפילין וא"כ הוי סתירה מני' ובי' וכיון דהותרה לו מפי חכז"ל להתפלל תפלת ערבית מבעוד יום ולחשבו ללילה וא"כ גם לענין תפילין מחשבינן אותו ללילה ע"כ שפיר פטור להניח תפילין כדי שלא יהא סתירה מני' ובי' וכ"ז גבי תפילין דהסתירה הוי מני' ובי' משא"כ גבי שופר וסי' ת"ב דשפיר י"ל דלענין תפלה חשבינן אותו ללילה אבל לשאר מילי עדיין ליום קחשיב ל"מ לדעת הני פוסקים דבאמת היא כן דלא לכל מילי חשוב לילה ע"י תפלה וכמו שהבאתי לעיל ודאי דלא חשוב תרתי דסתרי וכמובן - רק אפילו לדעת הטו"ז ושאג"א שהבאתי בשמם דחשבינן ללילה לכל דבר מ"מ ל"ה הסתירה מני' ובי' ע"כ שפיר י"ל כסברת הטו"ז בסי' ת"ר דמשום תרתי דסתרי לא דחינן מ"ע דזמנה וכ"ז שם דל"ה הסתירה מני' ובי' משא"כ בתפילין דהוי סתירה מני' ובי' כנ"ל מודה גם הטו"ז דדחינן גם מצוה דאורייתא בשוא"ת דאל"כ בטל כל דין תפלה מבעוד יום ומדהותרו חכז"ל לעשות כן ע"כ דהעמידו דבריהם נגד מצוה דתפילין וא"כ שפיר כתב הטו"ז בסי' ל' דלא יניח תפילין משום תרתי דסתרי ולא דמי תרתי דסתרי דתפילין לתרתי דסתרי דשופר ודו"ק כי לדעתי תי' זה אמת ויציב בס"ד -
עוד י"ל בס"ד בישוב דבר זה עפי"ד הגראו"ו ז"ל ביו"ד סי' רס"ב אות יו"ד שכתב על מה שכתב המחבר סעי' ז' אין דבר זה תלוי בתפלה אם התפללו מבעוד יום לא להקל ולא להחמיר עכ"ל - וכתב ע"ז הגר"א ז"ל וז"ל ממה דמספקא להו בברכות כ"ז ע"ב אומר קדושה כו' אומר הבדלה כו' ודוקא הנך דתליא בתפלה עכ"ל - הרי מה דתלוי בתפלה שפיר אזלינן בתר תפלה - והנה בברכות י"ד אמר רבי יוחנן הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטיל ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל והיא מ"ש שלמה ועיין בתוס' שם שכתבו דעיקר ק"ש ותפלה בתפילין שייכי כדאמר בש"ס יקרא ק"ש ויתפלל זו הוא מ"ש שלמה וכן היא בתשובת מהר"מ מרוטענבערג סי' תע"ג דאין נכון להתפלל בלא תפילין מכח דברי הש"ס הנ"ל וכיון דעיקר מצות הנחת תפילין משום קבלת עול מ"ש הוא בא כידוע מש"ס אנא תפילין קמנחנא וכיון דל"ה קבלה שלמה רק עד שיתפלל בה א"כ תליא טובא בתפלה כמובן - וא"כ ממילא כיון דמצות תפילין תליא בתפלה שפיר אזלינן גבה בתר תפלה גם להקל וא"כ א"ש פסק המחבר דסי' ל' ודו"ק -
משא"כ גבי שופר אם דתוקעין באמצע התפלה מ"מ עיקרה לא תלוי בתפלה דהרי קיי"ל בסי' תקצ"ב סעי' ב' יחיד אינו מפסיק לתקוע בין הברכות אפילו יש לו מי שיתקע בשבילו עיי"ש בהג"ה - הרי דלא שייכי לתפלה ע"כ לא אזלינן גבי שופר בתר התפלה וכן גבי אבילות לא תליא בתפילה ע"כ התפלה לא מעלה ולא מוריד משא"כ גבי תפילין דיש לה שייכות עם התפלה שפיר אזלינן לענין תפילין בתר התפלה וגם זה א"ש ודו"ק -
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.