משנה למלך על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ג · הלכה ד
לפיכך צריך כל אדם וכו'. בפ"ק דקדושין (דף מ':) ר"א בר"ש אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות כו'. והנה לפי מ"ש רבינו ז"ל לעיל בפרקין וז"ל כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות מי שזכיותיו מרובות על עונותיו צדיק כו' וכן המדינה כו' וכן כל העולם כו' מוכח דמתחלה דנין את האדם ואח"כ את המדינה ואח"כ את העולם וא"כ קשה אמאי לא קאמר אשריו שהכריע את עצמו ואת המדינה ואת כל העולם. ומיסודו של הרב בעל לח"מ עלה בידינו דכשדנין את המדינה אם עונותיה מרובים נחרבת והצדיקים יוצאים ממנה ואם זכיותיה מרובים אין מחריבין אותה אלא שהקב"ה נפרע מן הרשעים ואח"כ דנים כל העולם אם זכיותיו מרובים נחרב כל העולם ואפילו המדינה שעונותיה מרובין ואם עוונותיו מרובין נחרב כל העולם ואפילו שזכיותיה מרובים. והקשה לזה דא"כ מאי אהני לן שקול המדינות כיון דבתר כ"ע אזלינן ותירץ דאהני לן כשיהיה כל העולם חציו חייב וחציו זכאי אז רואים כל מדינה ומדינה לפי מה שהיא אלו דבריו ז"ל. ומשמע דליכא שום נפקותא בשקול המדינות אלא כשהעולם חציו זכאי וחציו חייב אבל כשאין העולם שקול ליכא שום נפקותא לשקול המדינות. ומש"ה בגמרא דלא איירי כשעולם שקול אלא או רובו זכיות או רובו עונות לא מדכר מדינה דהא לא נפקא לן מידי בשיקולה. (א"ה עיין מ"ש מהרימ"ט בדרשותיו פרשת ויצא) (דף י"ט):
סוף הספר