משנה למלך על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי יהודה רוזאניס
פרק ג · הלכה יז
אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף כו'. בפרק האשה רבה (דף צ"ג) אמרי' למען תלמד וגו' כל הימים אלו שבתות ויו"ט. וכתבו התוס' שם ד"ה אלא בשם ר"ח דאתא קרא למישרי שבת שלא מן המוקף והסמ"ג במ"ע סי' קל"ד כתב שבשבתות וי"ט מותר להפריש שלא מן המוקף ורבינו לא הביא חילוק זה ודוק שם בדברי רש"י יע"ש וכ"כ התוס' בפרק הגוזל ומאכיל (דף קט"ו) ד"ה הרי. ודין זה דאין תורמין אלא מן המוקף הוא מן התורה הרשב"א סי' קכ"ז. (*א"ה והכי מוכח ממתניתין ספ"ק דחלה דאין נוטלין מטהור על הטמא ופי' הרע"ב דהיינו משום גזירה שמא יתרום שלא מן המוקף. גם התוס' בפרק כל הגט (דף ל':) כתבו דתרומה גדולה מדאורייתא בעינן מוקף ותרומת מעשר הצריכו רבנן מוקף משום גזירה אטו תרומה גדולה. והנראה מדבריהם שם דרש"י ס"ל דתרומה גדולה נמי לא בעינן מוקף אלא מדרבנן. ועיין בפרק בכל מערבין (דף ל"ב:) דרשב"ג סבר ניחא ליה לחבר דלעביד עם הארץ איסורא רבה ואיהו אפי' איסורא קלילא לא ליעביד משמע דאיסורא מיהא איכא מדאורייתא לתרום שלא מן המוקף. והיה נראה לומר דכל מידי דאינו חייב בתרומה ומעשר אלא מדרבנן לא בעינן מוקף אך מצינן למימר דכעין דאורייתא תקון והכי מוכח מדברי התוס' פרק כל הגט שהקשו מההיא דהמפקיד דאיירי בפירות משמע דפשיטא להו דבכל דבר בעינן מוקף ואינהו ס"ל דאינו חייב מן התורה אלא דגן תירוש ויצהר כמ"ש הרב המחבר לעיל פ"ב מהלכות אלו ומהא דפריך התם בגמרא וכי נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ליכא לאוכוחי דבכל דבר בעינן מוקף מדלא מוקי לה בפירות דזה אינו דהברייתא קתני כור מעשר כו' ולישנא דכור לא שייך אלא בחטים. ומסוגיא דעירובין הנז' דקא סבר רבי ניחא ליה לחבר דליעביד איהו איסורא קלילא ולא לעביד ע"ה איסורא רבה משמע דדין מוקף הוא מדרבנן דבאיסורי תורה לא שייך לומר הכי כדאמרינן בעלמא מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת דסוף סוף עבר אמימרא דרחמנא):