משנה למלך על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי יהודה רוזאניס
פרק א · הלכה יא
ומעשר הוא שלו מפני שהוא אומר ללוי כו' באתי מכח איש שאין אתם יכולים ליטול ממנו כלום. בתשובת מהרימ"ט ח"א סי' פ"ה האריך בזה ומסיק וז"ל לכך נראה דלא מהני לן הך טעמא אלא הכא גבי מעשר ובלוקח מן העכו"ם דמן התורה כל לוקח פטור מן המעשר כו' הלכך בלוקח מן העכו"ם אין טעם לחייב הלוקח הואיל והוא פטור מדין תורה וגם לא הפסיד את הלוים כלום דאמר אתינא מכח גברא דלא מצית לאישתעויי דינא בהדיה כו' יע"ש. ותימה דמימרא דר' חנינא אוקמוה בגמרא דמרחינהו ישראל דאי לא אינו חייב לעשר משום דדגנך ולא דגן עכו"ם ולוקח קודם מירוח חייב מן התורה ולא נמעט מתבואת זרעך אלא לוקח לאחר מירוח וכמ"ש התוס' בספ"ק דבכורות ובפ' השוכר את הפועלים (דף פ"ח) ובלוקח קודם שנגמרה מלאכתו כתב רבינו בפירקין דמעשר ראשון שלו משום דאתי מכח גברא דלא מצית לאישתעויי דינא בהדיה ובפ"ב מהלכות מעשר כתב דאם נגמרו ביד לוקח חייב מן התורה. עוד אני תמיה במה שכתב שלא פטרה תורה ללוקח אלא ממעשר ראשון אבל לא מתרומה ותרומת מעשר שהרי התוס' בספ"ק דבכורות הקשו עלה דההיא דטבלים שאתה לוקח מן העכו"ם מהא דתבואת זרעך ולא לוקח והא דטבלים מיירי בתרומת מעשר וכדיליף לה מדכתיב ואל הלוים תדבר וגו' משמע דס"ל דאף בתרומת מעשר לוקח פטור ומדברי הטיו"ד סימן של"א משמע דאף מתרומה פטור הלוקח וכן הכריח שם מרן וכתב דמה שרבינו לא הביא דין הלוקח אלא בהלכות מעשר הוא משום דקרא גבי מעשר כתיב וצ"ע: