משנה למלך על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי יהודה רוזאניס
פרק ז
הלכה א
בראשי חדשים מקריבין מוסף וכו'. כתב רש"י בפ' שמיני מלבד עולת הבקר כל אלה עשה אחר עולת התמיד. וכתב הרא"ם וז"ל אבל בעבור עולת החדש לא הגיד אם היה הוא הקודם מאלה או אלה ממנו כי אולי אין בהם סדר ע"כ. וזה סותר למ"ש לעיל בד"ה את חטאתך עגל בן בקר ואת עולתך האיל שלא תאמר שקרבן העם כולל שעיר עזים ועגל וכבש של חובת היום וגם מוספי ר"ח עמהם מפני שמוסף ר"ח אחר תמיד של שחר מיד הם קרבים כדכתיב בהו על עולת התמיד דמשמע אחר התמיד מיד שלא יפסיק ביניהם ובין תמיד של שחר שום קרבן אחר ע"כ וצ"ע:
הלכה יב
ובוללין אותו בלוג שמן כו'. דאף מנחה זו בעיא מתן שמן בכלי ויציקה כשאר מנחות כ"כ התוס' מנחות (דף ע"ה) ד"ה מ"ה. שוב ראיתי שדין זה היא משנה ערוכה פ"ו דמנחות (דף ס"ז) דתנן בא לו לעשרון כו' ושם הוזכרו ג' מתנות שמן וכמ"ש התוס' שם וכ"כ הרב בל"מ בפי"ג מהל' מעשה הקרבנות יע"ש:
הלכה יג
אסור לקצור בא"י כו'. כתב מרן יש לתמוה דבגמ' משמע דקודם הבאת העומר קאמר. עיין ברכת הזבח (דף ק"כ קכ"ב) ועיין בתוי"ט פ"ק דחלה:
הלכה יח
וכל המקריב מנחה כו'. עיין בתוס' מנחות (דף ע"ה) ד"ה היה: