אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי יהודה רוזאניס

פרק ו · הלכה יב

פרק ו

ואם רצה החכם למחול לו ולא נדהו הרשות בידו. בפרק בני העיר מימי לא עלתה קללת אדם על מטתי כי הא דמר זוטרא חסידא כי הוה סליק לפוריא הוה שרי ומחיל לכל דמצער ליה. מוכח מכאן דמי שנתחייב נדוי מפני כבודו של ת"ח יכול הת"ח למחול ויפטר מן הנדוי וכיוצא בזה כתב רבינו לקמן בסוף הלכות אלו ובסוף הלכות סנהדרין יע"ש. אבל מי שנתחייב נדוי מפני שחטא למקום כגון שהזכיר ש"ש לבטלה אף שעשה תשובה לא נפטר מנדויו כמ"ש התוספות פ"ב דיבמות (דף כ"ב) יע"ש:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה