אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל· רבי יהודה רוזאניס

פרק יג · הלכה ה

פרק יג

ומפי השמועה למדו וכו'. כתב הר"ב החינוך שאם שינה לוקה ונסתפק כמה יהיה שיעור השינוי שיתחייב עליו. אך דעת רבינו הוא שאינו לוקה שהרי לא מנאו בפי"ט מה' סנהדרין. ומ"ש רבינו וכן בשאר ערי ישראל נראה שדין זה אינו תלוי במוקף חומה אלא כל ערי ישראל אסור לשנותם. וראיתי לרש"י בפ"ב דשבועות עלה י"ו עלה דההיא דאמרי' כל שתעלה בידך מסורת מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות אלו נוהגות בה שכתב מצות בתי ערי חומה ושלוח מצורעים ושאין עושין מגרשיהן שדה ע"כ. ולכאורה נראה דס"ל שדין זה דאין עושין מגרש שדה אינו אלא במוקף חומה ולא ידעתי מנין לו. ודע דהא דלא תנינן חלוקה זו בפ"ק דכלים גבי עשר קדושות הם הוא משום שדין זה אינו משום קדושה אלא משום ישוב א"י והתם לא תני אלא הדברים שהם משום קדושה וזה מבואר. ודע דבפרק לא יחפור עלה דמתניתין דמרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה פריך בגמרא ות"ל דאין עושין שדה מגרש כו' ואם כדברי רש"י דדין זה אינו נוהג כי אם בבתי ערי חומה מאי פריך אימא דמתני' איירי בשאר ערי ישראל דלאו ערי חומה נינהו וכי תימא לרבינו נמי תיקשי דאימא דמתני' איירי בח"ל הא ליתא דודאי מהני' לא איירי כי אם בא"י דהא משום נוי העיר הוא טעמא דמתני' וכן כתב הטור סי' קנ"ה אך לרש"י קשה וצ"ע וכן קשה לרש"י מסוגיא דפ"ב דמכות עלה י"ב וצ"ע ונראה דס"ל דשאני ערי הלוים דכתיב בהו קרא דלא ימכר ולוים לית להו ערי חומה וכדאיתא בערכין עלה ל"ג יע"ש. עוד ראיתי בסוגיא זו דאמרינן דדין זה דאין עושין מגרש שדה הוא דוקא בזרעים אבל אילנות עבדינן ורבינו לא הזכיר חילוק זה ולא ידעתי למה. ואי משום דס"ל כתירוצא קמא דמתני' איצטריך לרבי אליעזר הא ליתא דהא בפ"י מהלכות שכנים הביא משנה זו כצורתה ואם משנה זו אתיא כרבי אליעזר לא היה לו להביא משנה זו דאינה הלכה ומשנה זו לסברת רבנן אין מקום ליישבה אם לא שנחלק בין זרעים לאילנות וא"כ הדרא קושיין לדוכתא דאיך לא חלק בין זרעים לאילנות וצ"ע. כתב הרב בעל תיו"ט בפרק בתרא דערכין דמדברי ר"ע נראה דסובר דר"א לפרושי אתא ולא לאיפלוגי וכו' יע"ש ודבריו תמוהים דמלבד דהתם בגמרא אמרינן דכ"ע מיהא בדלוים לא משנינן משמע דבערי ישראל איכא מחלוקת וכמ"ש מהר"י חאגיז ז"ל שם עוד הדבר מפורש בפרק לא יחפור עלה דמתני' דמרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה דבשאר ערי ישראל הוא מחלוקת ר"א וחכמים ופשוט הוא. עוד ראיתי באותה סוגיא דפרק לא יחפור דאמרינן לא צריכא לר"א דאמר עושין שדה מגרש ומגרש שדה וזה תימא דפרק בתרא דערכין תנן אמר ר"א במה ד"א בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה וכו' הרי דאליבא דכ"ע אף בערי ישראל אין עושין מגרש שדה ואילו מסוגיא דפרק לא יחפור מוכח דלר"א עושין מגרש שדה דהא ממתני' מוכח דלהלן מכ"ה אמה מן העיר נוטעין אילנות ועושין המגרש שדה וחפשתי בכל הנוסחאות ומצאתי נוסחת מתני' דערכין כמו שכתבתי ולא ראיתי לשום אחד ממפרשי המשניות שנתעוררו בזה וצ"ע וראיתי להרב בעל קרבן אהרן בפ' בהר שכתב עושים שדה מגרש ירצה עושים שדה מהמגרש שמוסיפים בישוב אבל לא מגרש מהשדה שהוא ממעט את הזריעה ע"כ כללו של דבר דר"א לא חייש לנוי בשאר ערי ישראל אלא לישוב ובזה ניחא סוגיא דפרק לא יחפור:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה