משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי יהודה רוזאניס
פרק י · הלכה ג
כל האומנין שומרי שכר הם כו'. הרב ב"ח (*א"ה סימן ש"ו) כתב דהיינו דוקא באומנים העושים מלאכה בביתם אבל אם עושין מלאכה בבית בע"ה אפילו ש"ח לא הוו ודקדק כן מדברי רש"י והתוס' יע"ש. ולא דק דהתם בעינן לאוקומי מתניתין כר"מ דאמר שוכר כש"ח וא"כ טעמא דאומנין ע"כ הוא משום דתפיס אאגירה ולפי זה מיירי מתניתין דוקא בעושים מלאכה בביתם. אבל לדידן דקי"ל דשוכר הוי כשומר שכר טעמא דאומנין הוא דמשתכרים וא"כ כי עושים מלאכה בבית בעה"ב נמי הוו שומרי שכר ופשוט. כתב הסמ"ע דאומן שהוא שכיר אינו ש"ש ודוקא בקבלן הוי ש"ש ולא מצאתי טעם ברור לחילוק זה וגם חכמי אשכנז חלקו עליו יע"ש: