אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי יהודה רוזאניס

פרק ה · הלכה ד

הלכה ג

השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך כו'. מ"ש ה"ה ופירשו ז"ל ואינו מנכה לו כלום וכו' לא יכולתי לעמוד על עיקר חילוק זה דמה לי אם הספינה קיימת הרי נהנה ממנה שלא טרח והלא גבי פועלים שהלכו ולא מצאו תבואה דאמרינן נותן להם שכרם כפועל בטל אף שעומדים ואומרים הרי אנו מזומנים לעשות מלאכת בעה"ב כמ"ש רבינו בפ"ב בכמה בבות גבי שכירות פועלים שנותן שכרן כפועל בטל וע"ק לי בדבריו במה שסיים דאינו דומה לספינה סתם ויין זה שלשם אין הספינה קיימת וזה תימה דכל מה שאנו מחייבים לשוכר משום שיכול המשכיר לקיים תנאו והרי הוא כאילו הביא ספינה אחרת וזה אין יכול להביא יין זה היאך יועיל לו זה שלא לנכות כפועל בטל ונ"ל דכוונת ה"ה ז"ל לומר דהכא שאני דאף שלא מצא מי שישכיר מ"מ אינו נהנה בעל הספינה כלום כי הולך הוא לדרכו ואינו נשאר לשם בחצי הדרך וכעין מה שפירש"י גבי נכוי דמתא דסבור הייתי ללכת מהר ולחזור מהר א"כ לא נהנה כלום וזהו מ"ש אנא הא קאימנא שהולך לביתו ולא נתעכב שם כלל ומה לי מלאה או ריקם אבל בשטבעה ע"כ יושב ובטל שאין לו ספינה מזומנת והרי נהנה ולכך מנכין לו וזה נראה ברור בפירוש דבריו ודוק:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה