אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יהודה רוזאניס

פרק ו · הלכה ד

הלכה ג

זה שנשבע הוא שיבא לפני החכם כו'. בתשובת הריב"ש סי' ש"ע כתב בשם רבינו שמשון ז"ל דכל שהחכם יודע שהנודר מתחרט וחפץ בהתרה החכם מתירו שלא מדעת הנודר ומותר דהתרת חכם כהפרת הבעל ותניא אישה הפרם וה' יסלח לה כו' יע"ש. ואם לדין יש תשובה דשאני הפרת הבעל דהנודרת על דעת בעלה היא נודרת והוי כאילו פירשה דאין דעתה שיתקיים אי קפיד בה בעלה וכמ"ש בסי' קפ"ה וא"כ אין צורך לזה שהאשה תבא לפניו ותדע דמדין בטול הנדר נגעו בה ואפילו צווחת שנדרה ע"מ שלא יוכל בעלה להפר לה אין בדבריה כלום וכמ"ש הראשונים וא"כ מה ענין זה להתרת חכם והדבר צריך אצלי תלמוד. ומאותה הגדה דפ' הספינה דרבב"ח יש להוכיח שלא כדברי רבינו שמשון (א"ה חבל על דאבדין):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה