אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי יהודה רוזאניס

פרק ד · הלכה א

פרק ד

ומגלגלין עליו בתוך השבועה כו'. כתוב בתה"ד סי' של"ג וז"ל ואם יטעון שמעון מאן לימא לן דבההיא שעתא שחיפש לוי בחדרו היה הפקדון תחת המטה דלמא כבר נגנב ע"י אחר ובההיא לא מחייבנא כי שמרתי כדרך השומרים נראה דטענת שמעון אינה טענה והטעם דכיון דכל שומר צריך לישבע שלא פשע היאך יוכל לישבע כאן בודאי שלא פשע כו'. ומהרש"ך ח"ג סי' פ"ז תמה עליו דתיפוק ליה משום דשמעון הוי ברי בחיובא וספק בחזרה כו' יע"ש. ונראה ברור שיש לחלק בין האומר הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך לההיא דמהר"ר ישראל בענין הפקדון דאע"ג דהוא ברי בחיובא וספק בחזרה מ"מ השמא אינו גרוע דלא הו"ל למידע אבל גבי איני יודע אם פרעתיך השמא הוא גרוע דהו"ל למידע אם פרע אם לאו ומדלא ידע בבירור ודאי דלא פרע. (*א"ה עיין בס' בני שמואל סי' ט"ז שכתב בשם הרב מהרשד"ם דהיינו דוקא היכא דהמלוה טוען ברי שלא פרעו אבל אם גם הוא מסופק פטור אפילו בבא לצאת ידי שמים והשיג עליו מדברי הרשב"א בחידושיו פרק הזורק ומתוך דברי הרב המחבר משמע דאזיל בשיטת מוהרשד"ם. ובבית מותבא רבה של הרב הכולל שר וגדול בישראל כמהר"ח קמחי שמעתי מפי הרב כמוהר"ר אפרים נבון דעל המלוה רמיא טפי למידק אם נפרע מחובו אם לא טפי מהלוה וכן נראה מדברי הטור סי' ע"ה סכ"ד וכיון שכן יפה דן הרב מוהרשד"ם דהיכא דשניהם מסופקים בפרעון דפטור הנתבע מלשלם משום דהו"ל למלוה למידק וכיון דלא דק איהו דאפסיד אנפשיה משא"כ בההיא דהרשב"א ודו"ק ולכאורה יראה דהו"מ מהרש"ח לדחות דינו של מהרשד"ם מסוגיית הגמרא בעצמה דלפי אוקימתא דרבה ור"י דאיירי בב' כיתי עדים אמאי יחלוקו כיון דשניהם מסופקים קם דינא דפטור. אלא דהוצרך לאתויי דברי הרשב"א משום דיש לדחות דרבה ור"י מוקמי למתני' בדא"ל זרוק לי חובי בתורת גיטין וכיון שכן דינא הוא דיחלוקו כי היכי דבגט הויא ספק מגורשת דהא בזרקו לחוב קרוב למלוה נמי חייב הלוה כל שלא בא ליד המלוה אם לא משום דא"ל בתורת גיטין כ"ש שיועיל דבור זה לחייבו המחצית ואע"ג דלא מוקמינן הכי אלא לר"י דאמר לגיטין אמרו כו' כבר כתב הרשב"א דכולהו אמוראי מפלגי בין גט לשאר דברים יע"ש) ובהכי ניחא כל תיקו שבתלמוד דפסקינן קולא לנתבע אע"פ שיש מהם טובא דהספק הוא אם נפטר מחיובו אם לאו משום דאין השמא גרוע וכ"כ התוס' בפ"ק דכתובות גבי מנה לי בידך והלה אומר איני יודע והראנ"ח בח"ב סי' א' ובח"א חילק כה"ג יע"ש (*א"ה וכ"כ הר"ב התרומות שער ל"ח ח"ד ועיין בתשובת הראנ"ח ח"ב סי' י"ט ופרח מטה אהרן ח"א סי' ל"א). וע"ק לי דשאני הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך דהמלוה טוען ברי שעדיין חייב לו והלה אינו יודע אם פרעו אבל הכא מי טוען ברי המפקיד שחייב לו הא המפקיד נמי אינו יודע אם פשע וחייב או לא פשע ופטור ואין זה טוען ברי כההיא דהלויתיך ולא פרעתני. ותדע לך שיסוד זה שעשה הרב דכל מפקיד הוא כאומר הלויתיך דאינו כמו שחשב הרב דהרי בפרק השואל גבי מתני' דשאלה היום ושכרה למחר ומתה זה אומר ביום שהיתה שאולה מתה וזה אומר איני יודע מייתי תלמודא לימא תיהוי תיובתא דר"נ דאמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור ומוקי לה בשיש עסק שבועה ביניהם ולדברי הרב כיון שזה אינו יודע אם ביום שהיתה שאולה או שכורה מתה הו"ל כאומר איני יודע אם פרעתיך ומאי קושיא ויש בזה הרבה להאריך ואין כאן מקומו להאריך ודברי הרב צ"ע [ועי' בלח"מ פ"ג ה"ג]:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה