משנה למלך על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי יהודה רוזאניס
פרק יג · הלכה ט
ומ"ש רבינו כבר ביארנו כו'. הוא בפ"א ושם נתבאר בארוכה: והמהלך במקום שאינו צריך כו'. ביאור דברי רבינו והראב"ד ז"ל עיין בקרבן אהרן פרשת צו פי"ב סי' ה' יע"ש: ומ"ש רבינו אבל אם קבל הדם בפנים וכו'. בספ"ק דזבחים תנן ר"א אומר המהלך במקום שצריך להלך מחשבה פוסלת במקום שאינו צריך להלך אין מחשבה פוסלת ובגמרא איפליגו בפירושא דרבא אמר הכל מודים קבלו בחוץ והכניסו בפנים זהו הילוך שצריך להלך קבלו בפנים והוציאהו בחוץ זהו הילוך שאין צריך להלך לא נחלקו אלא כשהכניסו וחזר והוציאו מר סבר הא צריך לאמטויי ומר סבר לאו כהילוך הצריך לעבודה דמי ע"כ. ונ"ל שטעות נפל בספרים וצריך לגרוס לא נחלקו אלא בהוציאו וחזר והכניסו ואביי אומר דבחזר והכניסו לכ"ע המחשבה פוסלת כי פליגי בשהוציאו לחוץ וחשב בעת הוצאתו לר"א לא חשיב הולכה ולרבנן חשיב הולכה ומחשבה פוסלת בה ורבינו פסק כרבנן ואליבא דאביי. והראב"ד השיג עליו וז"ל לא נהיר דסוגין כולה כר' אליעזר דאמר לא שמה הולכה. וטעמו משום דאיפליגו אביי ורבא בפירושא דמילתא דר' אליעזר. ואני תמיה על זה שהרי רבא דס"ל דבצריך לאמטויי פליגי קאמר אפילו לדברי הפוסל פסול דהא צריך לאמטויי והאי טעמא דצריך לאמטויי לדידיה הוא אליבא דרבנן וא"כ משמע דרבא סבירא ליה דהלכתא כרבנן ואף שנדחו דברי רבא היינו בפירושא דר"א אבל במאי דפסק כרבנן לא נדחו דבריו. ושמא י"ל דס"ל להראב"ד דמימרא זו דרבא דאפילו לדברי הפוסל פסול היינו לבתר דשמע מאביי דתניא בהדיא דלכ"ע בצריך לאמטויי צריך עבודה הוא. ומרן ז"ל כתב דמאי דאיפליגו אביי ורבא בפירושא דר"א הוא לפרושי מלתיה דרבנן דמדר' אליעזר נשמע לרבנן ע"כ. ואני סבור שטעמו של הראב"ד אינו משום דאיפליגו בפירושא דמילתיה דר' אליעזר אלא דס"ל דאם הוצאה לחוץ חשיב הולכה ופסיל בה מחשבה ה"ה דאם הוציאו זר לחוץ פסול כמו שפוסל בהולכה וכן אליבא דמ"ד הולכה שלא ברגל דאי אפשר לתקוניה או הוציאו שלא ברגל נפסל הזבח דכיון דחשיבא ההוצאה הולכה לענין המחשבה ה"ה לכל דיני הולכה שישנה בהוצאה ובגמ' הקשו למ"ד אי אפשר לתקן הולכה שלא ברגל מההיא דתנן קבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר ותירצו מי סברת דקאי זר גואי לא דקאי זר בראי ע"כ, דמשמע דהוצאה בחוץ שלא ברגל לא חשיב כהולכה שלא ברגל וא"ה ה"ה לענין מחשבה לא חשיב כהולכה מוכח מינה דסוגיין כר"א. ובגמ' נמי נראה דמחשבה וזר והולכה שלא ברגל כולם שוים בדינם והא בהא תליא ובתחלת הסוגייא אמרו רבא ורב יוסף בזר מחלוקת ר"ש ורבנן וגרסי' נמי התם איתמר הולכה שלא ברגל מחלוקת ר' שמעון ורבנן ורבינו לא גלה דעתו אי פסל הזר בהוצאתו לחוץ ברגל והדבר צריך תלמוד. ודע שרש"י ז"ל ס"ל דלאביי לא פליג ר' אליעזר ורבנן לענין דינא אלא דר"א אדר"ש קאי ופליג עלה: