משנה למלך על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יהודה רוזאניס
פרק יד · הלכה ז
הכותב כל נכסיו כו'. ירושלמי הביאו הרי"ף פ"ק דמכות. וכתב מרן בב"ה (סי' נ"א) דה"מ בשלא נסתלק אותו שהעדים פסולים לו אבל אם נסתלק כשרים לאותו שהעדים רחוקים לו כ"כ הרמב"ן והרא"ש ע"כ והרב ש"ך תמה עליו. שוב ראיתי בתשובות הרשב"א ח"ב סי' רל"ו דסילוק לא מהני בדין זה משום דאין סילוק מועיל להכשיר את השטר שכבר נפסל ומרן ז"ל פסק לדיניה בשלחנו וצ"ע: כתב הרא"ש בתשובות כלל ג' סימן י"ג וכל זמן שלא נסתלקו כל הצוואה בטלה כההיא דירושלמי כו'. ודבריו נפלאו ממני דאיך משוה דין נמצא אחד קרוב או פסול לפסול מחמת נגיעת בעל דבר דכל שהוא משום ממון הוי כבעל דבר עצמו ולא בתורת עדות הוי אבל עדים פסולים משום קורבה עדים מיקרו. שוב ראיתי להרב בעה"ת שער נ"ח ח"ד שכתב נמי כדברי הרא"ש וצ"ע ועיין בהריב"ש סי' קצ"ה שכתב הפך מזה. (א"ה עיין לעיל פ"ה מהלכות אלו הלכה ד'):