משנה למלך על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יהודה רוזאניס
פרק ג · הלכה יא
גם בדיני ממונות אין מקבלין עדות אלא בפני בעל דין כו'. עיין בתשובת מהרש"ך ח"ג סימן א' דממרוצת דברי הרב נראה דבנדון דידיה לכ"ע הוי ספיקא דרבנן משום דחשיב ליה כדין תרי ותרי דקי"ל דהוי ספיקא דרבנן אך אני מהסס בזה לפי שלא נתבאר בשאלה אם כשהזימו כת עדי הקדושין היה בפני המקדש וכן מה שהעידו בהכחשת דבר הקדושין אם היה בפני המקדש שאם לא היה בפניו א"כ אליבא דמ"ד דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין אין כאן הכחשה כלל שהרי הסוברים זאת הסברא כתבו דטעמא דהזמה שלא בפניהם הויא הכחשה הוא משום דלא הויא חוב דעדים אלא חוב דבעל דין והרי הוא בפנינו וכבר הביא הרב המחבר ז"ל דבריהם (א"ה שם בסי' הנזכר) ונמצא דבנדון זה אליבא דמ"ד דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ואית ליה דהזמה שלא בפניהם חשיב הזמה לפסול את העדים אין כאן קדושין כלל. ולמ"ד דאין מקבלין ואם קבלו אינה עדות בנדון כזה שהוזמו כת העדים שלא בפני המקדש וכן עדות יצחק חנוק"ה והר"ב משה אם היה שלא בפני המקדש אין כאן עדות כלל והרי היא מקודשת גמורה ולא שייך כאן דין תרי ותרי וצ"ע. שוב ראיתי למהראנ"ח ח"א סי' ס"ח שהשיב על שאלה זו שכתב הרב המחבר וכתב ככל אשר כתבנו יע"ש. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לעיל פ"ב מהל' מלוה ולוה הלכה ו'):