משנה למלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי יהודה רוזאניס
פרק ז · הלכה י
טבעת כו'. בפרק התערובות מימרא דר"נ וכתב מרן הב"י יו"ד סי' ק"י ד"ה דבר וז"ל ולמדו מזה הרשב"א בת"ה והרא"ש והר"ן ז"ל לכל איסורין שאינן בטלין מחמת חשיבותן שנתערבו באחרים ונפל אחד מהן לים המלח הותרו כולן כו' ועיין תשובת הרשב"א סי' שכ"ה שכתב דאפשר דלא קי"ל כר"ן דהא אותביה רבא ממתניתין ואוקמוה כר"א דיחידאה היא ולא קי"ל כוותיה וכן דר"ל אתיא כר"א. ובירושלמי פליג עליה ר"י וקי"ל כר' יוחנן וכן דעת הראב"ד פט"ו מהלכות תרומות וצ"ע: ומ"ש רבינו ונפלו שתים מהן כו'. הנה הוא מפרש דהא דאמרינן לא התיר ר"א אלא בשנים דהיינו שהקריב שנים מהמעורבים ולפי זה ההיא דר"ן כשנפלו שתי טבעות וכן הוא דעת הרא"ה בב"ה ולפי זה לענין איסורי אכילה בעי נמי שיפלו ב' חתיכות שלא כדברי הטי"ד סי' ק"י ושאר פוסקים. אך מרן בפרקין כתב דאפשר שדין זה לא נאמר אלא בעבודת כוכבים דחמיר וכו'. ומ"מ לכל הפירושים לדעת רבינו והרא"ה שרי לאכלם אחת אחת שהרי לפי פירושם לא נזכר בגמ' איסור לאכול אחת אחת. ועיין בתשובת הרשב"א ז"ל סי' שנ"ה שנראה שמפרש להא דר"א כרבינו וצ"ע ועיין מ"ש מרן בשולחנו הטהור סי' ק"מ ודוק. (א"ה ולענין אי שרי לאדם אחד לאוכלם היכא דנפל אחת מהם עיין בדברי הרב המחבר פי"ט מהלכות שאר אבות הטומאה):