משנה למלך על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי יהודה רוזאניס
פרק ב · הלכה א
עבד עברי וכו' נקנה בכסף ובשוה כסף ובשטר. מדלא הזכיר חליפין משמע דס"ל דאינו נקנה בחליפין וליכא למימר דבכלל כסף הוא דהא לקמן פ"ה בדין עבד כנעני כתב נקנה בכסף או בחליפין וה"נ מוכח מפ"ק דקידושין (דף כ"ב) דגרסינן התם ותנא דידן מילתא דליתא במטלטלין קתני כו' ואם איתא דבכלל כסף הוי חליפין הרי הזכירו תנא דידן ותנא ברא הזכירו יותר בפירוש א"ו דבכלל כסף לא הוי חליפין וא"כ מדלא הזכיר חליפין משמע דס"ל דאינו נקנה בחליפין והיינו מדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף ח') ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין ואע"ג דלר"נ דס"ל דפירות לא עבדי חליפין לא נפקא האי דינא מ"מ ס"ל לרבינו דהדין הוא מוסכם וליכא נפקותא בין ר"נ ולמאן דפליג עליה אלא בפירושא דברייתא דאינו נקנה בתבואה וכלים וכן נראה מדברי התוספות שם שכתבו אין עבד עברי נקנה בחליפין כו' וממשמעות דבריהם שם משמע דלפסק הלכה קיימי והרב מוהרימ"ט בחידושיו לקידושין (דף ל"ז) כתב דיש להוכיח דאין עבד עברי נקנה בחליפין מדממעטינן בפ"ק דקידושין (דף ט"ז) חזקה מוהתנחלתם אותם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה ה"ה דממעטינן נמי חליפין. ונראה דה"ה נמי דאינו קונה עצמו בחליפין דאם היה קונה את עצמו בחליפין היה נקנה ג"כ וכמ"ש הריטב"א עלה דההיא דגרסינן בפ"ק דקידושין (דף י"ד) והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה וכ"כ התוספות בפ"ק דקידושין (דף ח') וכבר כתבנו דדבריהם שם הם לפסק הלכה אבל הרב מהרימ"ט ז"ל כתב שם ובדף מ' דעבד עברי קונה את עצמו בחליפין: