משנה למלך על משנה תורה, הלכות נערה בתולה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ג · הלכה ב
והמוציא שם רע על הקטנה כו' נערה מלא דבר הכתוב. (*א"ה עיין מה שהקשה מרן בכ"מ דלמה תפס רבינו דברי ר"ל כהוייתם ולא היה לו לתת טעם אלא משום דכתיב וסקלוה וקטנה לאו בת עונשין. והנה אהא דפריך בגמרא טעמא דכתיב נערה הא לאו הכי וכו' כתבו התוס' דהוקשה לר"י דמה בכך אם קרא איירי בבת עונשין כו'. ובסוף דבריהם כתבו וז"ל אבל אין לומר דמסתבר ליה דדוקא בבת עונשין מיחייב משום שבא להורגה דבפ"ק דסנהדרין כו' משמע דלאו משום דקא גרים לה קטלא מיחייב ע"כ. וקשיא לי דאמאי הוצרכו התוס' לדחות תירוץ זה ממשמעות סוגיא דסנהדרין והלא דבר זה לימוד ערוך הוא בידינו בפ"ג דערכין (דף ט"ו) ואהא דתנן התם נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה דפריך בגמרא ממאי דילמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב ואם אמת היה הדבר כו' אמר רבא אמר קרא כי הוציא ש"ר על ש"ר שהוציא ע"כ. איברא כי לא על התוס' בלבד תלונותי דגם לרב אדא בר אהבה תקשה דלפי המסקנא משמע דטעמא דמוציא ש"ר פטור משום דאינה בת עונשין כמ"ש רש"י בגמרא (דף ע"ד:) ולפום סוגיא דערכין דחיוב הקנס הוא על מה שהוציא ש"ר מה לי קטנה מה לי גדולה והיל"ל דטעמא משום דנערה מלא דיבר הכתוב לאפוקי קטנה דאי לאו נערה מלא הו"א דאף קטנה במשמע מדכתיב כי הוציא ש"ר על ש"ר שהוציא דהאומר בפיו חמור מן העושה מעשה. ומתוך כך נלע"ד דתפס הרמב"ם סוגיא דערכין לעיקר מש"ה הוצרך לומר דטעמא משום דכתיב נערה מלא ודוק):