אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יהודה רוזאניס

פרק ב · הלכה יז

הלכה טו

והאב או הבעל מיפר נזירות האשה כו'. כתב הר"ן בפ' קמא דנדרים (דף ד') עלה דההיא דאמרינן למה לי היקשא תיתי במה מצינו מנדרים כו' דבמה מצינו אין עונשין וכ"כ התוס' שם. ועיין בתשובת מהר"ם די בוטון (דף קכ"ו וקל"ד) ועיין בשיורי כנה"ג א"ח בכללי הקושיא שהאריך בזה. ואני תמיה בזה מההיא דאמרינן בר"פ י"ג דזבחים (דף ק"ז) א"כ לא יאמר בזריקה ותיתי מבינייא כו' ואם כדברי התוס' אימא דאיצטריך לומר בזריקה כדי לחייבו כרת על הזריקה דהכי קי"ל ומדברי התוס' פ' כל הבשר (דף קט"ו) הוכיחו הרבנים הנזכרים דאין לחייב כרת ממה מצינו. והתוס' פ"ו דיומא (דף ס"ג) ד"ה זריקת הקשו על כמה מקומות דרבי קרא איזה דבר למלקות דלמה לי קרא הא אתי מבינייא והדבר צריך אצלי תלמוד. וראיתי להרשב"א בחדושיו פ' גיד הנשה עלה דההיא דאמרי' לא נצרכא אלא לטעם כעיקר כו' דלמ"ד דטעם כעיקר הוי דאורייתא מה שאין לוקין עליו הוא משום דלר"ע דיליף מגיעולי מדין או מבשר בחלב לאביי משום דלא הוי אלא מה מצינו ולכך אין לוקין. אך מדברי הר"ן שם בסוגיא זו נראה דס"ל דבמה מצינו עונשין וזה סותר למ"ש הר"ן בפ"ק דנדרים וצ"ע. (א"ה עיין במ"ש בפ"ה מהל' יסודי התורה). כתב מהרימ"ט ח"א סי' ד' דאשה שנדרה בנזירות שמשון מצי הבעל להפר לה ויש ראיה מהא דאמרי' בפ' השולח א"ר הונא נשאת אין מדירין אותה שמא יפר לה בעלה ואי ס"ד דנזירות שמשון אינו יכול להפר ידירוה בנזירות שמשון כו'. וראיה זו איני מכיר דהא מתני' קתני נודרת ליתומים מה שירצו ושמא היתומים רוצים להדירה בפירות אחרות ולא ביין ושכר אבל לדברי התוס' אתי שפיר דכל מין פירות שירצו היתומים להדירה ידירוה ע"ד רבים ודברי הרב צ"ע:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה