משנה למלך על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ח · הלכה ו
תנאי ב"ד הוא כו'. יש לדקדק שהיה לו לרבינו ז"ל לבאר שאף בחולין שאוכלים בעזרה כשאכילת הקדשים היא מועטת שאוכלין חולין תחלה כדי שתהא אכילת הקדשים על השובע וכמ"ש בפ"י מהל' מעשה הקרבנות וסד"א דאכילת חולין הללו צורך קרבן הם וליתיב להו מלח קמ"ל דלא ודין זה מבואר בפ' הקומץ רבה (דף כ"א) יע"ש. ודע דמסוגיא הנזכרת יש ללמוד שלא הותר המלח כי אם בקדשי קדשים הנאכלים בעזרה אבל באוכל קדשים קלים חוץ לעזרה לא. והכרח דין זה הוא ממאי דפריך התם חולין פשיטא מאי בעו התם (א"ה עיין במ"ש המחבר פ"ב מהל' שחיטה).והנה גם דין זה לא נתבאר בדברי רבינו ז"ל. ודע דבתבלין של חולין שנותנין בקרבנות כמבואר לעיל בפ"י מה' מעשה הקרבנות דין י' מותר לתת מלח של הקדש כ"כ התוס' בפ' הקומץ (דף כ"א) ד"ה חולין: סליקו להו הלכות מעילה בס"ד
סוף הספר