אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי יהודה רוזאניס

פרק א · הלכה ז

הלכה ה

והגוזז את השור וכו'. עגלה ערופה ופרה אדומה אינם בלאו זה. תוספתא פ"ק דפרה הביאה הר"ש שם ועיין בפ"ג דבכורות (דף נ"ו):
ודע דהקשו התוס' פ"ג דמעילה (דף י"ג) אההיא דאמרינן אתיא העברה העברה דאמאי איצטריך קרא לכתוב ולא תגוז בכור שורך לאסור גיזה בקדשים תיפוק ליה מדאמר גבי פסולי המוקדשין תזבח ולא גיזה. ותירצו דלא הוה ידעינן למאי קא אתי תזבח למעוטי אבל השתא דאסר גיזה בקדשים א"כ אתי תזבח לומר אבל גיזה כדקיימא קיימא ע"כ. ולא הבינותי קושיתם דהא איצטריך קרא דולא תגוז למלקות דאי מקרא דתזבח ולא גיזה נהי דאיסורא ילפינן מיניה אבל מלקות לא ילפינן דהא לאו הבא מכלל עשה הוא ואין לוקין עליו. ומה שלוקה הגוזז בפסולי המוקדשין אע"ג דאיסורו בא מלאו הבא מכלל עשה הוא משום דאהדריה קרא לאיסוריה וכמ"ש התוס' בפ' גיד הנשה (דף צ"ט) ד"ה רבא. אבל אי לא הוה כתיב ולא תגוז פשיטא שלא היה לוקה שום גוזז וצ"ע. ועיין בחדושי הרשב"א והר"ן שם שנראה מדעתם דס"ל שיש לדמות גיעולי נכרים לפסולי המוקדשין. ועיין במ"ש התוספות פ"ב דבכורות (דף ט"ו) אההיא דאמרינן ואהני קרא למיקם עליה בלאו. אך ק"ל כפי כלל זה הא דכתיב ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר כו' ומינה ילפינן שהחללה אינה אוכלת בתרומה וכמ"ש רבינו בהלכות תרומות ורבינו מנה בהל' סנהדרין פי"ט חללה שאכלה תרומה בכלל הלוקין ואמאי לא אמרי' שהיא במיתה משום דאהדריה קרא לאיסורא דוכל זר לא יאכל קדש וצ"ע. ועיין במ"ש התוס' פ"ה דע"ז (דף ס"ז) סוף ד"ה אר"י ובמ"ש בפ"ק דיו"ט (דף י"ב) ד"ה השוחט ודוק:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה