אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות ממרים· רבי יהודה רוזאניס

פרק ד

הלכה א

וכן אם חלק עליהם בגזרה מן הגזירות וכו'. כתב מרן בכ"מ דבר זה פשוט בעצמו וכו'. ומאי דפשיטא ליה למרן פשיטא ליה להרמב"ן בהפך שכתב בשרשי המצות שורש ראשון ודבר ברור הוא שאינו נעשה זקן ממרא על של דבריהם כלל. והרבה להשיב על רבינו וכתב בסוף דבריו שאם קידש אדם בחמץ משש שעות ולמעלה ובא אחר וקדשה בקדושין גמורים והורה הזקן שהיא מותרת לראשון ואסורה לשני ולכל אדם והם הורו שהיא אשת השני אע"פ שהתיר דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ממש כיון שאין מחלוקתם אלא מחמת של דבריהם אינו נעשה זקן ממרא דלא קרינן ביה על פי התורה ע"כ:

הלכה ב

ולדברי האומר טמא אם נכנס או אכל במזיד כו'. התוס' פרק הנחנקין (דף פ"ז) ד"ה בפלוגתא חולקים על זה וס"ל דאין זקן ממרא חייב אלא בדבר שעל שגגתו חייב חטאת קבועה וטומאת מקדש וקדשיו הוא בעולה ויורד אך רש"י שם ס"ל כרבינו ז"ל יע"ש. (א"ה עיין בתוס' דיבמות):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות ממרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה