אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי יהודה רוזאניס

פרק כד · הלכה י

הלכה ט

שנים שהוציאו כל אחד משניהם שט"ח על חבירו כו'. בפרק בתרא דכתובות. ועיין בתשובת הרא"ש כלל ע' סימן א' במ"ש יראה לי דלכ"ע יצא שטר זה בזה כו' והרמב"ן חולק בזה וסובר דהלוקח גובה מהלוה וחוזר הלוקח וגובה מב"ח שלו דהיינו מהמוכר הביא דבריו הרב בעה"ת שער ל"ד ח"ב. ותמיה אני ששניהם הביאו סוגיא זו דשנים שלוו זה מזה דזה גובה וזה גובה להכריח דינו. האמת דברי הרמב"ן מוכרחים מסוגיא זו דאי לאו הכי מה טעם בדבר יש בין שיש לזה עידית ומרווח בגביה כיון שזה חייב לזה וזה לזה יוציאו חוב זה בחוב זה ע"כ של זה שרוצה להרויח וצ"ע. ומ"ש עוד הרא"ש אמנם בזה צריך לדקדק כיון שמת ראובן הרי נתחייב יהודה מלוה של ראובן שבועה אם אין בשטר נאמנות כו' גם זה שכתב הרב אינו מוסכם דאם מכר חובו ואח"כ מת המלוה נתרוקן כל החוב אצל הלוקח ובעל דברים של לוה הוא ואם אחר זה מת המלוה לוקח נשבע שלא פקדנו וגובה וכ"כ הר"ן בתשובה:
כתב הרב בעל לחם רב סי' ר"ל איברא דשם כתב הטור בשם הרמ"ה דהיכא דמטא זמניה לא שנא באתרא דכתבי שטרא והדר יהבי זוזי לא שנא דיהבי זוזי וכתבי שטרא יכול לומר לו היה לך ליפרע כו'. ונראה דלא נאמרו דינים אלו אלא כשהמלוה היתה בשטר דאז איכא למימר אילו הייתי חייב לך למה לא גבית את חובך אבל במלוה על פה לא שייך טעם זה כיון דהוה מצי למימר פרעתי או טענה אחרת לא היה רוצה למיקם עליה בדינא דינא ודיינא ויש לנו ראיות על זה וכבר כתוב כל זה אצלי בהרחבה. (*א"ה חבל על דאבדין):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה