משנה למלך על משנה תורה, הלכות מכירה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ט · הלכה ג
נכסי יתומים הרי הם כהקדש כו'. הא דלא חיישינן במכרו יתמי פירי ונמשכו מהם פירות לחשש דלמא לא ירצו הלוקחים ליקח מהם היינו טעמא דלוקח לא יחוש לזה כיון דלא קא יהיב דמי לאלתר לא ממנעי מליקח. ויש מי שאומר דטעמא דאמרינן ה"ז רעה ליתמי בבבא הסמוך לה משום שהעירוב הוא מצד עצמן אבל הכא שהעירוב הוא מצד הלוקחים לא חיישינן לה וזה נראה שהבין הר"ב לח"מ אלא שלא ביאר כל הצורך ודוק: