משנה למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי יהודה רוזאניס
פרק ב · הלכה ט
פטמה מעט מעט במתכונתה כשרה ובדין ט' כתב אע"פ שלא עשה המשקל כולו אלא חציו או שלישו הואיל ועשה לפי משקלות אלו חייב כרת שנאמר כו' ע"כ. והנה הדין הראשון דפטמה מעט מעט דכשרה הוא מחלוקת רשב"ג וחכמים בפ"ק דכריתות (דף ו') ופסק כחכמים ומ"ש בדין יחיד המפטם דאפי' פיטם חציו או שלישו דחייב כן מתבאר שם בסוגיא ונראה דלאו דוקא שלישו דה"ה פחות מזה הואיל ועשה לפי משקלות אלו וכדאמרינן התם אמר רבא קטרת שפטמה לחצאין חייב דכתיב והקטרת אשר תעשה כל שתעשה והא אפשר דעבדה פרס בשחרית ופרס בין הערבים ע"כ נמצא דכל דהוי שיעור הקטרה יחיד המפטם חייב. וראיתי לרש"י שכתב שם הלכך יחיד שלא פיטם אלא מנה חייב ע"כ. כנראה דס"ל דבבציר ממנה פטור ולא ידעתי מנא ליה הא דכיון דפרס הוי שיעור הקטרה א"כ יחיד המפטם פרס קרינן ביה והקטרת אשר תעשה ואולי דס"ל לרש"י כיון דכל שתי ההקטרות דבוקר ובין הערבים כולהו חדא מצוה נינהו לא קרינן והקטרת אשר תעשה כי אם במנה. ודין זה שכתבנו דהקטרה בבוקר ובין הערבים דכולהו חשיב מצוה אחת כן דעת רבינו במנין המצות וכמבואר ועיין בשרשיו שורש י"א אך הרמב"ן סובר שהם שתי מצות וכמ"ש בסוף הספר ועיין במה שכתב בסוף שורש ט' יע"ש אלא שלפ"ז היה נראה דמה שאמרו חכמים בכל יום מתקן במתכונתה דהיינו שהיה מתקן מנה בבת אחת הא בציר מהכי לא דאי אמרת דהמתקן פרס כשר א"כ גם המפטם פרס יהיה חייב דהא בגמרא מוכח דכל מה שהוא כשר חייב עליו שהרי לרשב"ג דאמר לשליש ולרביע לא שמעתי יחיד שפיטם שליש או רביע פטור ואין זה מן התימה דאף שאינו מקטיר כי אם פרס בשחרית ופרס בערב מ"מ אפשר דבשעת עשייה בעינן שיעשה כל המנה וסמך לזה מחביתי כ"ג שהיתה קריבה חצאין ובשעת הבאה היה מביא עשרון שלם וחוצה וכמו שפסק רבינו בפי"ג מהלכות מעשה הקרבנות והרב בעל לב שמח בשורש י"א הביא דין זה לסיוע לרבינו שמנה החביתין מצוה אחת אך רבינו כתב בפירוש אפי' פיטם פרס בשחרית כו' וכן הוא מוכרח מסוגיית הגמרא דקאמר והא אפשר דעבדה פרס בשחרית ופרס בין הערבים משמע דנעשית פרס לבד סגי וא"כ יחיד המפטם פרס יתחייב דהא קרינן בה והקטרת אשר תעשה ומנא ליה לרש"י דבעינן שיפטם מנה כדי שיתחייב: