משנה למלך על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ב · הלכה ד
בד"א שנתכוון לבעול כו'. נסתפקתי בהא דקי"ל דביבמה אינו קונה אלא בביאה כמאמר הכתוב יבמה יבא עליה וקי"ל דבין שוגג או מזיד קנה אי בעינן בביאה זו עדים דומיא דקידושין דעלמא דקי"ל המקדש בלא עדים אין קידושיו קידושין. או דילמא כי היכי דגזירת הכתוב הוא ביבמה דאפילו שהיו שניהם שוגגים או אנוסים ואפילו היתה היא ישנה קנה ה"נ נימא דביבמה אפילו דליכא עדים קנה. וראיתי להרב שה"ג בס"פ בית שמאי שכתב בשם ריא"ז וז"ל וכן נראה בעיני שאם לא כנס היבם יבמתו ולא נתייחד עמה בעדים ושניהם מודים שבעל בלא עדי יחוד לא נקנית לו באותה ביאה קנין גמור ואינו יכול לפוטרה בגט בלא חליצה שכשם שקידושין וגירושין צריכין עדים כך יבום וחליצה צריכים עדים ע"כ: