אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי יהודה רוזאניס

פרק יד · הלכה יא

הלכה ה

ובתי העכו"ם שבא"י אין מטמאין בנגעים. כתב על זה מרן נלמד ממה שיבא בסמוך ע"כ. ואין צורך לזה דהא משנה שלמה שנינו ברפי"ב דנגעים כל הבתים מיטמאים בנגעים חוץ משל עכו"ם. עוד כתב מרן על הלוקח בתים מן העכו"ם יראו בתחלה בפי"ב ומייתי לה מקרא בת"כ. ולא מצאתי בת"כ דין זה ולא הזכירו בת"כ אלא עיקר הדין דבתי עכו"ם אינם מטמאים בנגעים ומייתי לה מקרא דאחוזתכם אבל הלוקח בתים מן העכו"ם מה יהיה דינו לא הוזכר שם. ולענין גר תושב אם ביתו מיטמא בנגעים לכאורה נראה דאינו מיטמא דמקרא דמימעיט עכו"ם ה"נ מימעיט גר תושב ולפי זה הוא הדין בגדי גר תושב דאינם מיטמאין דהא בת"כ שנינו גבי עכו"ם וכשם שאין אחוזתן מיטמאין בנגעים כך אין בגדיהם מיטמאין בנגעים הרי שלמדנו בגדים מבתים וכיון דבבתים אימעיטו עכו"ם וגר תושב הוא הדין גבי בגדים. וראיתי להר"ש ברפי"א דנגעים דכ' כל הבגדים מטמאין בנגעים אפילו של גר תושב ע"כ וכ"כ רבינו עובדיה ואין ספק שהכריחם לומר זה מדלא תני חוץ מגר תושב כי היכי דתני ברפ"ג גבי נגעי הגוף ולפי זה גבי בתים בתי גר תושב מיטמאין בנגעים וזה הוא תימה בעיני דהא מקרא דמימעיט עכו"ם מימעיט נמי גר תושב דהיינו מקרא דאחוזתכם ועוד דמדברי הר"ש רפי"ב נראה דגריס בת"כ וכשם שאין אחוזתם מיטמאה בנגעים כך אין בגדיהם וגופן מיטמא בנגעים ע"כ והכי גריס ר"ע וכיון שלא למדנו לגופם כי אם מבתים איך נחלק ביניהם לגבי גר תושב. והנראה אצלי דמן התורה פשיטא דאין הגר תושב מיטמא בשום טומאה לא בגופו ולא בבגדו ולא בביתו אלא דרבנן הוא דגזרו גבי בגדים ובתים לענין גר תושב. שוב ראיתי להרב בעל תי"ט רפ"ג דנגעים דכתב בשם מהר"ם גר תושב דינו כעכו"ם זולתי להאכילו נבילות ולהחיותו ומשום דלקמן פי"א אמרינן גבי נגעי בגדים כל הבגדים מיטמאין בנגעים חוץ משל עכו"ם ולא קאמר כי הכא חוץ מגר תושב והכי אמרינן לקמן בנגעי בתים דגזרו מדרבנן על גר תושב איצטריך למימר הכא חוץ מגר תושב דלא גזרו בו הוא משום דנגעי הגוף לא מיטהרו אלא בקרבן וגר תושב לאו בר אתויי קרבן הוא הלכך לא גזרו ביה רבנן ע"כ. הרי שכתב דמה שבגדי ובתי גר תושב מיטמאין בנגעים אינן אלא מדרבנן וכדכתיבנא. ומיהו מה שכתב מהר"ם דנגעי הגוף לא מיטהרו אלא בקרבן כו' לא ידעתי כוונתו מה היא ואם הכוונה היא על ב' צפרים שמביא המצורע לטהרתו גם גבי בתים צריך לטהרת הבית שתי צפרים ואם כוונתו הוא על השלשה כבשים הא ליתא דאין טהרתו תלויה בהם ואין כפרתו מעכבתו אלא לאכול בקדשים וכמ"ש רבינו בפי"א מהלכות אלו. ודע דרבינו לא ביאר גבי נגעי בגדים ובתים מה יהיה דין גר תושב אלא העתיק המשנה כצורתה וכ' הר"ב תי"ט רפי"א דנגעים דאפשר דס"ל דתנא סמך אדלעיל דקתני וחוץ מגר תושב וה"ה הכא עכ"ד. עוד כתב אבל אין נראה כן מדברי הרמב"ם והרב כו' ובנוסחת הרב שבידינו איתא בפירוש ואפילו של גר תושב:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה